פטפטת ברשת
פרטי ההיתקלות של גדוד קרקל הגיעו במהרה לפייסבוק ונחשפו גם לאויבנו. לצבא יש כלי פשוט להתמודד עם סכנות הטכנולוגיה: משמעת
ומעל הכל, כל אחת מהחיילות עדכנה את דף הפייסבוק שלה ואת כלל היושבים בציון בהגיגיה. עדכנה אותנו ואת יושבי טהרן ועזה. כך קיבלנו ריאליטי על באמת, בעוד מכמני הפייסבוק של שתי החיילות הביאו את אוטוסטרדת המידע שלנו לאבסורד מדאיג.
כך, אירוע אחד סיפק המחשה זועקת לאתגר הטכנולוגי שניצב בפני שלטונות צה"ל, לצד אתגרים נוספים שמטלטלים את הצבא בשנים האחרונות, למשל בתחום שירות החיילות. ושני האתגרים מחייבים דיון החורג מדלת האמות של המטכ"ל.
כשאני הייתי בסדיר היינו מגיעים הביתה פעם בשבועיים-שלושה וזהו. לעתים רחוקות היינו קולטים טלפון ציבורי באי שם, והיה גם איזשהו שירות טלפוני מוזר - "מצא" - שהיה פוקד את היחידות הקרביות בעתות מלחמה, לזמנים קצרים, כאשר אוטוסטרדת המידע הסתמכה בעיקר על הספקולציות של רב-סרן שמועתי.
היום, כשבתי אלה, שנמצאת בקורס קצינים בדרום, רוצה לדבר, היא מחייגת בסמרטפון שלה או מעבירה הודעה, וכמובן - כל העולם פתוח בפניה: האינטרנט, מיילים, פייסבוק. אין ספק שמבחינת החיילים, במיוחד אלו שרחוקים מהבית, זה שיפור אדיר שמסייע להיות מחובר לעולם ומשפר את המוטיבציה ומצב רוח.
אבל הסכנות הגלומות בעולם הפתוח הזה ברורות מאליהן. כמות המידע שאפשר לסנן מכל חייל צעיר שרוצה לשתף את החברים שלו בפייסבוק יכולה להכניס לאקסטזה כל איש מודיעין של האויב.
לצבא יש כלי פשוט להתמודד עם סכנות המודרניזציה הטכנולוגית, קוראים לו משמעת. כשאנחנו היינו בסדיר, טרמפים היו אמצעי שינוע מקובל מאוד על לובשי המדים. והנה הטרמפים של החיילים פסו מן העולם בעקבות מלחמת חורמה שניהל הצבא נגד כל מי שמעז להרים יד למכונית. עד כדי כך שחיילים לא לוקחים טרמפים בכלי רכב צבאיים, אם הם לא יוצאים מבסיסים.
כמו שבוערה סכנת החטיפות בטרמפים מצה"ל, אפשר למנוע גם מחיילות קרקל את עדכוני הפייסבוק
את הדבש שמאפשרת הקדמה הטכנית צריך לעודד, כדי שהזן המיוחד של מי שמשרתים, כמו גם ההורים שלהם, יוכל להמשיך לשמור על קשר, אבל חייבים לנטרל את העוקץ. ולא יזיק לבקש גם מההורים לסתום קצת יותר את הפה לגבי עניינים מבצעיים, אפילו אם חדשות ערוץ 2, בכבודם ובעצמם, פונים אליהם.
אלא שזו לא הדרמה הצבאית היחידה שפרשת חיילות הקרקל הביאה לפתחנו. כל מי שלא כל כך שם לב, יכול היה לקבל המחשה לעובדה שבאמת יש לנו חיילות לוחמות, ולא רק משקיות ת"ש ומקפלות מצנחים. יכולנו להפנים את השינוי הדמוגרפי והמנטלי שמרעיד את צה"ל בשנים האחרונות.
בעוד חיילים מסוימים יוצאים מהאולם בגלל חיילות ששרות, חיילת אחרות מסתערות לעבר מחבלים. השינוי מסמן גישה מאוזנת יותר לשני המינים, אבל מציב קשיים ודילמות שעדיין לא הגיעו לאיזון העדין המיוחל. והדילמות הללו חשוב שיעסיקו את כולנו, ולא רק את צמרת קציני צה"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם