התזמורת המשיכה לנגן
שנה וחצי אני מסתובב בכעס כבוש על מי שמבחוץ נחשבים למופת התרבות, אבל אמא ביקשה ממני לא לעשות דבר. השבוע, עם מותה מהסרטן שניטע בה ביום שבו הושלכה לעת זקנה ממקום עבודתה, עם כיבוד קל ובלי פנסיה, איני יכול לשתוק עוד
איש באורקסטרה החשובה הזו לא שקל לבטל את החזרה, או לדחות אותה כדי שהנגנים והמנצח המהולל זובין מהטה יוכלו להיות בלוויה. הם כן נענו להפצרת המשפחה לשלוח כנרת שתנגן ואפילו אמרו שלא יחייבו אותנו בעבור נגינתה. אני יודע כי אני המשפחה, אני הבן שכבר שנה וחצי מסתובב בכעס כבוש על מי שמבחוץ נחשבים למופת התרבות.
נמנעתי מלדבר על זה בפומבי, אבל היום אני כבר לא יכול יותר לשתוק. לפני שנתיים חגגנו לאמא שלי יום הולדת שבעים. היא נבהלה נורא אחרי המסיבה מהפרסום שיהיה. היא טלפנה אלי ואמרה, "אני לא רוצה שידעו שאני כבר בת שבעים, יפטרו אותי בפילהרמונית אם ידעו שאני כל כך מבוגרת...".
אבל הם דווקא לא עשו את זה אחרי מסיבת השבעים. הם התאפקו שנה בפילהרמונית הישראלית, ואז זרקו אותה. אחרי כמעט שני עשורים של דברור הפילהרמונית הם זרקו אותה, בלי פנסיה ובלי פיצויים. נתנו לה תיק קטן והאמת שקצת מכוער, עשו מסיבה עם כיבוד קל מאוד, וזרקו אותה.
הכירה כל תו, מלחין ומנצח
היו לי הרבה חילוקי דעות עם אמא שלי, לא הסכמתי איתה כמעט על כלום. אבל דבר אחד היה ברור גם לי: היא הייתה מעולה בעבודתה, מאלה שממש אהבו כל שנייה בעבודה. היא בעיקר אהבה את התזמורת, הכירה כל תו, כל מלחין וכל מנצח.
דליה וגיא מרוז צילום: אמיר מאירי
גם את זה הם לא עשו. הם סתם הבטיחו לה, ואפילו יועצת
למען הכבוד לא נתנו לה להיות כשלקחו את החברה הצעירה והדינמית החדשה, זו שיש לה אפילו מענה קולי עם שלוחות במשרד, חברה שתנהל את הפילהרמונית אחרי שנים של יח"צנות מעולה של אמא שלי. לא צריך להיות גאון, אגב, כדי לראות כמה הידרדרו יחסי הציבור של התזמורת המכובדת הזו מאז שאמא שלי לא עובדת שם, אבל זה לא הסיפור.
לא השכיל לבטל חזרה אחת אומללה
הם אפילו לא הציעו לה לעבוד בהתנדבות, במשכורת קטנה. נתנו תיק, אמרו כמה מילים וזרקו.
אמא שלי ביקשה ממני כל השנה האחרונה לא לעשות כלום. היא הייתה בטוחה שהם עוד ישכרו את שירותיה, שהם עוד בטח כן ישלמו לה את הפנסיה. היא לא האמינה שככה ייגמרו כמעט 20 שנות עבודה. גם אני לא האמנתי.
לא טרח לצלצל. זובין מהטה אמיר מאירי
בטח לא אחרי כל המכתבים של כל עיתונאי חשוב בארץ שכתב גילוי דעת על האבסורד המטורף שבפיטורים האלה. בטח לא אחרי מנויים שהודיעו שיעזבו אם יפטרו אותה, בטח לא אחרי עשרות המכתבים של מיטב המוזיקאים בישראל שמחו על החרפה. אבל הפילהרמונית הישראלית יודעת הכי טוב מה טוב לקהל שלה. היא הפילהרמונית הישראלית. יש כאן סיפור כל כך ישראלי של השליכוני לעת זקנה, של אטימות של רוע לב. אני נגד העסקת עובדים מתוך רחמנות. אני יותר נגד טמטום ורוע לב.
עד רגע זה זובין מהטה לא טרח לצלצל למי מבני משפחתי ולהביע את תנחומיו. האיש שאותו העריצה אמי יותר מכל, למענו נלחמה בכל פעם שרצו להכפיש אותו בענייני וגנר למיניהם, לא טרח לעשות מה שעשו שרים, מוזיקאים ועמך ישראל. הוא לא השכיל לבטל חזרה אחת אומללה כדי לבוא ללוויה של זו ששרתה אותו בנאמנות אין קץ. אנחנו נצא למאבק כדי לקבל את הזכויות שהגיעו לה גם אחרי מותה, ואם נזכה נתרום את הכסף לקידום המוזיקה הקלאסית בישראל, כמצבה חיה לזכרה של אמי.
בתזמורת הפילהרמונית ביקשו שלא להגיב לדברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם