ותודה רבה לאו"ם
הבמה שקיבל נשיא איראן אחמדינג'אד בשבוע שעבר לרעיונותיו המטורפים הייתה חשובה לישראל. כך מבינים גם בשאר העולם את האיום מטהרן
אנשים רבים שואלים "מה נסגר" עם האו"ם? למה בכלל נותנים לאחמדינג'אד ויזה להיכנס לארה"ב? למה מאפשרים לו לדבר במרכז האו"ם בניו יורק, לא הרחק מהמקום שבו אירעו הזוועות של 11 בספטמבר? למה מעניקים לו במה להשחיר את פניה של ארה"ב ושותפיה ולקרוא, במישרין או בעקיפין, להשמדת ישראל, מדינה אחרת שהיא חברה מלאה באו"ם? נדמה לכאורה שהעולם הנאור מתאבד בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
אין ספק שהאו"ם הפך מזמן לכלי בידי האסלאם הפונדמנטליסטי, והליברליזם הלייצני; כלי לנגח ולזעזע את עולם הערכים של מדינות המערב. אולם, אני חושב שזה פועל לטובתנו שנותנים לנשיא האיראני לפרוס בפני האו"ם את עומק מחשבותיו ותפיסת עולמו. כל מילה שהוציא מהפה רק הצדיקה את תוכן נאומו של ראש הממשלה נתניהו שנשא דברים למחרת.
צמד הנאומים פעל לטובת ישראל. עצם המחשבה שיהיה נשק גרעיני בידי האיש המשוגע הזה חייבת להדליק נורות אזהרה אדומות בעיני מנהיגי המדינות השפויות. היום העובדות ברורות לכולם. צריכים למנוע מהשאהיד האיראני המטורף לזרז את בואו של המה'די באמצעות מלחמת אחרית הימים גרעינית.
כשהאו"ם נולד בסוף מלחמת העולם השנייה, הייתה חלוקה ברורה בין גוש מדינות הברית (allies) וגוש מדינות הציר (axis). בשנות ה-60 עד ה-80, בעיצומה של המלחמה הקרה, העולם התחלק לגוש הדמוקרטי ולגוש הקומוניסטי. במלחמת המודרניזציה של שנות ה-90, החלוקה הייתה בעיקר בין גוש המדינות המפותחות לבין גוש המתפתחות. מאז כניסתו למאה ה-20 העולם מוצא את עצמו ב"מלחמת הציווילזציות" ובה יש שני גושים ברורים: מדינות שפויות ומדינות בלתי שפויות.
אם רוצים לדעת לאיזה גוש מדינה מסוימת משתייכת? המבחן פשוט: מחמוד אחמדינג'אד ובנימין נתניהו שרטטו בחול קו עמוק וברור. מדינות שנציגיהן קמו ועזבו את האולם כשאחמדינג'ד החל להכחיש את השואה, ולהאשים את ארה"ב בפיגוע ה-11 לספטמבר, משתייכות לגוש השפויות. הגוש הזה כולל כמובן גם מדינות, כמו ארה"ב, קנדה וישראל, שהחרימו את נאומו מראש. מדינות שנציגיהם נשארו עד סוף נאומו, ואף מחאו לו כפיים, יש להתייחס אליהן כמדינות בלתי-שפויות על כל המשתמע מכך. לצערנו, גוש זה כולל את כל המדינות במזרח התיכון מלבד ישראל.
הבעיה היא שבימינו, טענת חוסר-השפיות היא הטענה
אם וכאשר ניסיון כזה נכשל, אנו מצדיקים מהלך של אישפוז בכפייה, על מנת להרחיק את סכנת החולה מהציבור ומעצמו. בוודאי שלא נותנים לחולה מן הסוג הזה רישיון לנשיאת נשק. בטח לא נשק גרעיני.
לאור נאומו של אחמדינג'אד, זה ברור שסדרת הטיפולים שלו בידי העולם המערבי, שכללה סנקציות כלכליות, שיחות נוקבות ואיומים נכשלה כישלון חרוץ. מצבו של החולה רק החמיר לאחרונה. כל יום שמתייחסים אליו כאזרח מן השורה ונותנים לו זכויות בהתאם, הוא יום של פחד ואימה לציבור בכללותו. הגיע הזמן למדר את הסכנה ולאשפז את החולה בכוח, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הרי, הפעם לא מדובר באי בודד מול חופי נורווגיה או בית קולנוע בדנבר, קולורדו. לא תהיה פינה בטוחה אחת בעולם אם חולה הנפש האיראני ישיג נשק גרעיני.