מקדשים האופניים, שוכחים התחבורה הציבורית
מתי יסגרו את רחובות ת"א לכלי רכב פרטיים כדי להכתיר את התחבורה הציבורית כמלכת הכביש? לאופניים זה קורה פעם בשנה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אני מקשיבה לתוכנית הבוקר בטלוויזיה, אשר מסקרת בהתלהבות את החגיגה "סובב ת"א-יפו" ומציגה פעם אחר פעם את מפת הרחובות הראשיים של העיר החסומים לכלי רכב. מראים את המקצה הראשון ואת המקצה השני ובין לבין אברי גלעד מקריא מדף הפייסבוק את דבריה של גברת נכבדה המודאגת על כך שהבוקר יש לה תור לבדיקה בבית החולים איכילוב והיא לא יודעת מה לעשות.
עד מהרה מצאתי עצמי מהרהרת מתי בפעם האחרונה העניקה עיריית ת"א-יפו כבוד לתחבורה הציבורית? כמה זמן יחלוף עד שיסגרו את רחובות העיר לכלי רכב פרטיים כדי להכתיר את התחבורה הציבורית כ"מלכת הכביש"? מתי יזכו תושבי העיר לחוות יום אחד של איכות חיים ללא פקקים וללא מחסור בחניה?
◄נוסע בתחבורה ציבורית: אני לוזר?
◄לא צריך עוד חניון, תשקיעו באוטובוסים
◄הדלק יקר, אבל בשבת אי אפשר לנסוע באוטובוס
רק לפני מספר שבועות, במהלך חודש ספטמבר, צוין יום תחבורה ציבורית בישראל. כמו כל שנה מארגנים כנס אלא שהפעם הוא יתקיים באיחור של חודשיים, עם אותם אנשים ואותם הגופים כתמיד: אנשי משרד התחבורה, נציגי חברות תחבורה, פעילי ארגוני סביבה ומספר עיתונאים בודדים אשר מקווים לאתר משפט מעניין אשר יהווה את הכותרת הבאה.
התוצאה כמובן, חוזרת על עצמה כל שנה, כמו טקס שעורכים רק בשביל לצאת ידי חובה, על סדר היום דיונים ודיבורים, הצגת סקרים ותוכניות שכבר יושבות במגרה ומעלות אבק. בו בזמן שאמי בת ה-82 מתרוצצת בין הדלפקים של
באותה העת אישה עדיין ממתינה כחצי שעה ומעלה לאוטובוס שאמור להגיע בתדירות של 15-20 דקות, כי כל העיר פקוקה בשל כמות כל הרכב הפרטיים הפוקדים את הכביש ועדיין ראשי ערים אינם ששים לסגור נתיב בודד בכביש למען תחבורה ציבורית כדי להסדיר את התדירות והיעילות שלה. בקיצור חבריי המשתמשים בתחבורה הציבורית, קהל היעד השבוי, אנחנו OUT.
בניסיון לזכור מתי לאחרונה ניתנה הכרה לתחבורה הציבורית מצאתי כי במשך 15 שנות פעילותי הסביבתית בתחום, הוקדש יום אחד בלבד לנושא. בספטמבר 2000 ראש העיר, רון חולדאי, הודיע על "יום ללא מכוניות" - מסורת רבת שנים במדינות אחרות, אך לא בישראל.
במסגרת יום זה לא הותרה תנועת כלי רכב פרטיים, החל מהשעה 9:00 ועד השעה 15:00 למרכז העיר והתקיים הפנינג ענק בגן צ'ארלס קלור. בשנה העוקבת טענה העירייה כי לא ניתן לסגור את העיר לכלי רכב פרטיים ובזאת נמוגה החגיגה של "יום ללא מכוניות".
הדבר מחייב אותנו כציבור לשאול שאלות קשות וחשובות האם עבור מרתון ריצה ניתן לסגור את העיר? האם עבור תחרות אופניים ניתן לסגור את העיר? אם כן, אז למה למען תחבורה ציבורית לא ניתן לסגור את העיר פעם בשנה?
התשובה ידידיי, בדיוק כמו הבגדים של הסתיו שעבר, תחבורה ציבורית out אופניים in. בקיץ שעבר יצאנו לרחובות תחת הסיסמא "העם רוצה צדק חברתי", להזכירכם, העם הוא האביון, הקשיש, הילד, החייל, האם, האב תושבי המרכז והפריפריה. צדק חברתי משמעו לאפשר לכולם ניידות ובכך גישה
למקומות, צדק חברתי משמעו ייעול התחבורה הציבורית והנגשתה במחיר שווה לכל נפש.
הכותבת, סטלה אבידן, היא יו"ר "ארגון נוסעי תחבורה ציבורית בישראל"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם