עמרם אולמרט על אחיו: "אהוד לא נשבר"
אחיו הגדול של רה"מ לשעבר ואחד האנשים הכי קרובים אליו, פותח את מערכת הבחירות. "יש סיכוי שיגמור את שלא גמר". ראיון מיוחד
"ד"ר ביבי הוא שכן וחבר שלי", אומר בחיוך אולמרט (76). מביבי המפורסם יותר, הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולמרט קצת פחות מרוצה, "אבל אני לא מוכן להתייחס אליו", הוא מצהיר רגע לפני שהוא קובע כי אחיו הצעיר, אשר זוכה באחרונה מאישומים פליליים חמורים של שוחד וקבלת דבר במרמה, היה ראש הממשלה הטוב ביותר שכיהן בישראל.
"כאשר אני קורא בפסק הדין שהגורם המרכזי שבגללו אהוד נאלץ לעזוב את תפקידו הוא אדם שפסק הדין קובע שהוא איש הזוי (הכוונה למשה טלנסקי), וכאשר אני שומע מאנשים בני סמכא בממשל ובמערכות הביטחון את מידת הערכתם והערצתם לאהוד, אני חושב שנעשה עוול לו ולעם ישראל על כך שהוא נאלץ לעבור את מסכת הייסורים הזו".
עמרם, אחד האנשים הקרובים לאהוד אולמרט, ליווה את אחיו הצעיר במהלך המשפט שהתנהל נגדו בפרשות טלנסקי וראשונטורס, ואשר נגמר במפלה לפרקליטות. פסק הדין שהסעיר את המדינה ניתן כאשר עמרם שהה בחו"ל לרגל עסקיו, אך עד סין הרחוקה, שבה שהה, הגיעו הדי השמחה.
"נעשה לו עוול", הוא פוסק, "אבל אהוד מעולם לא נשבר. אחת התכונות שמאפיינות אותו היא קור הרוח והיכולת שלו לתפקד במצבים קשים. זה נכון היה כאשר כיהן כראש הממשלה, הן בהיבט הפוליטי, הן בהיבט הציבורי והצבאי והן במישור האישי. אני חושב שהוא אדם בעל נחישות גבוהה ביותר, זאת תחושה חשובה למנהיג".
בוא נחזור לימי המשפט. מה הרגשת כשכתבו על אחיך שהוא מושחת?
"לא הרגשתי נוח כשקראתי את כל השקרים, ההכפשות והנאצות שכתבו על אהוד, והיו כאלה בשפע. מי שכתבו את כל הכותרות האלה הם האנשים שמעריכים את מערכת המשפט כשהיא הולכת בדרך שבה הם מעוניינים שתלך, ולא מרוצים כשהיא סוטה מדרכם".
אתה מתכוון, בין השאר, לדן מרגלית, שהיה חברו הטוב של אחיך וכיום הוא אחד ממבקריו החריפים?
"דן מרגלית היה חבר טוב מאוד של אהוד וקראתי מה שהוא כתב. כנראה שהם לא חברים טובים. אבל לא אכנס לעניין, רצוי שלא אתבטא".
אתה מאוכזב מיחס הציבור לאהוד?
"הציבור מושפע ממנטרות תקשורתיות, וכשאתה קורא כל מיני שקרים ובדיות ואתה יודע שהם לא נכונים, אז ברור שיש אכזבה. אבל זאת דרכו של עולם".
עמרם כאמור אינו מוכן להתייחס לנתניהו או לממשלתו. למרות זאת, מתוך דבריו על אחיו ניכר חוסר שביעות רצונו מתפקוד הממשלה ובעיקר בכל הנוגע לקידום היחסים עם הפלסטינים. "אהוד היה ראש ממשלה טוב ומן הראוי שלישראל יהיה ראש ממשלה טוב", משיב עמרם כאשר נשאל אם היה רוצה שאהוד אולמרט יתמודד על ראשות הממשלה.
"אני רואה בו כמי שיכול לקדם את הנושא שאסור לנו להימלט ממנו - היחסים עם שכנינו ופתרון הבעיה הפלסטינית. אהוד ניסה לקדם את הנושא והיה קרוב למציאת פתרון. אם הוא יהיה בשלטון, יש סיכוי שיגמור את מה שלא גמר, כי נאלץ לעזוב את תפקידו".
אתה באמת חושב שהוא היה ראש ממשלה כל כך טוב?
"תראה את מעמדה של ישראל בתקופתו. היחסים עם מדינות העולם וארצות הברית בעיקר היו בשיאם, וזה מעיד על הנחתום. אם עיסתו טובה, כנראה הנחתום היה טוב. ואהוד היה טוב. אני יכול להבין מדוע הרבה אנשים, בעיקר כאלה שהיו בעמדות הנהגה, רוצים שהוא יחזור, כי הם מעריכים את יכולותיו, את כושר מנהיגותו ואת יכולתו לקבל החלטות ולא לסטות מהן בגלל לחצים. הם גם זוכרים את יחסו האנושי. זה דבר שאי אפשר
עד היום, מספר עמרם, נמצא אהוד אולמרט בקשרים אישיים עם מנהיגים בעולם, ביניהם אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. לאחר שנאלץ לפרוש מכהונתו בגלל כתב האישום שהוגש נגדו, החל אולמרט לכהן כיו"ר קבוצת "תעבורה". "זה קונצרן גדול עם הרבה פעילויות ומגעים ברחבי העולם. זה לא ראש ממשלה שהולך להיות מנהל מפעל לייצור מטאטאים. זה גוף גדול מאוד עם הרבה עיסוקים", אומר עמרם.
בכל זאת, הוא היה ראש ממשלה.
"הוא תורם הרבה לחברה הזאת. הוא לא מתעסק בדברים קטנים, הוא עושה שם פלאות".
כעת הוא מתמודד עם משפט נוסף בעניין הולילנד.
"אני בטוח שהמשפט יסתיים טוב מבחינת אהוד".
השבוע פרסם עמרם אולמרט את ספרו "משוני לבייג'ין", מעין אוטוביוגרפיה שבה הוא מתאר את קורות חייו במשך עשרות שנות עבודה במגזר הציבורי, בעיקר כיועץ חקלאי. פרק שלם הקדיש בספרו לשירותו בסין, שם כיהן כנספח לענייני חקלאות בשגרירות ישראל.
הקשר של משפחת אולמרט לענק האסייתי החל שנים רבות לפני שעמרם הפך לדיפלומט בבייג?ין, למעשה עוד בראשית המאה שעברה, כאשר הוריו של אביו, מרדכי, נמלטו במהלך המהפכה הרוסית מרוסיה לעיר חרבין שבסין. אלפי יהודים, שנמלטו באותן השנים מחשש לפוגרומים, הפכו את העיר הסינית למקלט יהודי. שם גם פגש מרדכי באשתו לעתיד, בלה.
"ההורים שלי לא היו רחוקים מלהיכנס לשומר הצעיר", הוא מספר. "יום אחד הגיע לשם נציג מארץ ישראל ועודד את הנוער להצטרף לשומר הצעיר, וכולם הסכימו. הם חיכו לאישור ממטה התנועה בפולין, אבל האישור התעכב, ועד שהגיע בא אלינו נציג בית"ר שהסביר שהשומר הצעיר זו תנועה שמאלנית שקרובה לקומוניזם, ואז כל הנוער נכנס לבית"ר. שם אבא הכיר את אמא".
רק בירוקרטיה מנעה אפוא ממשפחת אולמרט להצטרף לשמאל הישראלי. כך או כך, מרדכי ובלה עלו לארץ ישראל והתיישבו במצודת שוני, הסמוכה לבנימינה, והקימו שם משק חקלאי. בשוני נולדו שלושה מבניהם: עמרם הבכור, ירמי, לימים תתאלוף וראש מועצת גבעת שמואל, ואהוד. האח הרביעי, יוסי, נולד לאחר שהמשפחה עברה למושב נחלת ז'בוטינסקי, שכיום הוא חלק מבנימינה.
"אני זוכר כשאהוד נולד", מספר עמרם. "אמא שלי נסעה לבית חולים בתל אביב וקראו לי למזכירות. אמרו שהגיע מברק שאמא ילדה בן. קראתי לאבא שלי ואמרתי "יש עוד בן", ואבא מחא כפיים. היינו משופעים בבנים. הייתה אצלנו אמרה ידועה שבמשפחת אולמרט יש בבית בנים וברפת עגלות, וזה היה יתרון גדול".
לאחר שסיים את שירותו הצבאי, החליט עמרם ללמוד חקלאות והתמחה בתחום השקיה וקרקע. "צמחתי בחקלאות, חלבתי פרות וטיפלתי בתרנגולות, וזה היה טבעי שאלך ללמוד חקלאות", הוא מסביר. בניגוד לרבים מחבריו לספסל הלימודים, אולמרט לא המשיך למחקר והחליט לעסוק בהדרכה.
הוא החל לעבוד בשירות ההדרכה של משרד החקלאות ובמסגרת תפקידו זה נשלח למרכז אמריקה.
לאחר שובו ארצה החל לנהל את החברה הממשלתית אגרידב, שעסקה בביצוע פרויקטים חקלאיים ברחבי העולם. "פעלנו בעשרות ארצות, אחת מהן היא סין, שאליה הגעתי לראשונה ב-1989 - שלוש שנים לפני שכוננו יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל. הסינים רצו שיתוף פעולה חקלאי באופן לא פורמלי, ואגרידב הייתה כסות טובה. במסגרת החברה פעלנו במדינות הגוש הקומוניסטי ואפילו במדינות ערב".
לאחר שעזב עמרם את אגרידב, החל לעבוד כיועץ פרטי בתחום החקלאות והוצע לו לשמש כנספח לענייני חקלאות בארצות הברית. "שר החקלאות לשעבר, יעקב צור, הציע לי לצאת לוושינגטון, אבל זה לא עניין אותי. מה אעשה שם, אסתובב בקוקטיילים ואחייך? אמרתי לו שאם יציעו לי לצאת לסין, אקבל את ההצעה, כי שם יש אקשן".
ההצעה הזאת אכן הגיעה, ובשנת 2000 הוא מונה לנספח לענייני חקלאות ומדע בשגרירות ישראל בבייג?ין, וכיהן בתפקיד ארבע שנים. גם לאחר שסיים את תפקידו המשיך עמרם לשמש כמרצה לחקלאות באוניברסיטאות בערים שונות בסין, וכיום הוא משמש כיועץ לאנשי עסקים ישראלים המבקשים לפעול במדינה האסייתית.
הסינים, שהתקשו לבטא את שמו של הנספח הישראלי, כינו אותו "אומוז'אן אורמטה". פירוש השם שלי בסינית הוא, למעשה, תרגום של "עמרם - אדם שצריך להעריץ," הוא ממהר להסביר. "כשאהוד היה בסין, בעת שכיהן כראש הממשלה, הוא נפגש עם ראש ממשלת סין, וון דז'יבאו. ראש הממשלה הסיני שאל את אהוד: "מה שלום אומוז'אן?" אהוד לא הבין, ואז עמיתו הסיני הסביר לו באנגלית: "זה אחיך, שהוא מוכר מאוד בסין".
עד כדי כך אתה מוכר, שראש הממשלה הסיני יודע מי אתה?
"גם אני התפלאתי. מדובר במנהיג של יותר ממיליארד אנשים. באופן עקיף נודע לי מאיפה הוא שמע עלי. יום אחד שר החקלאות הסיני הזמין אותי לארוחה ובמהלכה שאל אותי: 'מדוע הקומונות אצלנו נכשלו והקיבוצים שלכם, שזה כמו הקומונות, הצליחו?'. השבתי לו בסיפור. נהג אוטובוס הגיע למשפט אחרי שדחס 150 איש באוטובוס שלו. הנהג אמר לשופט שזה בלתי אפשרי. השופט בדק יחד איתו וראה שלא ניתן לדחוס 150 איש, וזיכה אותו".
אחרי הזיכוי הנהג אמר לשופט: 'באמת היו אצלי 150 איש. אתה ראית אנשים שלא רצו להיכנס לאוטובוס, ואצלי היו אנשים שרצו להיכנס'. הסברתי לו שהקיבוצניקים היו אידאליסטים שרצו לחיות ולעבוד יחד. אבל הסינים באו לאנשים שהיו רגילים לחיות לבד אלפי שנים וניסו להכניס אותם למשהו שהם לא רצו".
"לימים פגשתי פקיד בכיר במשרד החקלאות הסיני, ואמר ששר סיפר את הסיפור הזה בישיבת הממשלה. ראש הממשלה שאל את השר מי סיפר את הסיפור הזה, והשר השיב לו 'את הסיפור סיפר אומוז'אן'. ככה ראש הממשלה הסיני שמע עלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם