דעיכת האלטרנטיבה
מי שהסתכל על חברי הכנסת של קדימה אתמול לא יכול היה לזהות בהם את המפלגה העוצמתית שקמה לפני שבע שנים בלבד, ושאבה אליה את הצמרת המפלגתית בליכוד ובעבודה
מופז במליאה אתמול, ממתינים לאולמרט צילום: אורי לנץ
ביום שבו תעלומת פרישתו של שר אחד בליכוד ריתקה אליה את הציבור, לא הצליחה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת לעורר כל עניין. אולי כי הורגלנו לדעיכתה של האלטרנטיבה. מי שהסתכל אתמול על חברי הכנסת של קדימה לא יכול היה לזהות בהם את המפלגה העוצמתית שקמה לפני שבע שנים בלבד, ושאבה אליה את הצמרת המפלגתית בליכוד ובעבודה.
המייסד אריק שרון ירד מהבמה ראשון, שמעון פרס בבית הנשיא, אהוד אולמרט אולץ לפרוש, ציפי לבני וחיים רמון עזבו, צחי הנגבי ואבי דיכטר עברו לליכוד, אברהם הירשזון בכלא, וזאב בוים וגדעון עזרא הלכו לעולמם. מלבד כמה בכירים, הפכה קדימה למפלגה של הספסלים האחוריים. בהמתנה לאהוד אולמרט.
בין 40 ל-50 חברי כנסת ימצאו את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. לחברי קדימה יהיה חלק נכבד ברשימה, אך לא רק להם. גורלם של חמשת חברי סיעת העצמאות, ובראשם שר הביטחון אהוד ברק, צפוי להיות דומה (לפחות על פי הסקרים). בניגוד לאווירה המלנכולית בקדימה, אצל ברק המצב מנפיק דווקא קטעי הומור משובחים. כך למשל, בישיבת ועדת החוץ והיבטחון, כשחברי הכנסת החרדים תקפו את יוחנן פלסנר על מאבקו לגיוסם, ביקש מהם ברק להניח לפלסנר ולעבור אליו. "שכל אחד מכם יתקוף אותי - ובחריפות", הוא ביקש מהם.
מכל מוקדי ההתרחשות ביומה האחרון של הכנסת ה-18 נאום הבחירות הצפוי של ראש הממשלה, נאום התוכחה של שאול מופז, ואביגדור ליברמן שרמז כי יתמוך בממשלה לאומית - היה זה משה כחלון שריכז אליו את רוב תשומת הלב. יש בליכוד מי שטוען שאפקט פרישתו של משה כחלון יצביע על היחלשות המפלגה בסקרים שיתקיימו בימים הקרובים. אבל מטלטלת ככל שתהיה פרישתו של כחלון, אין בה כדי לשנות את מאזן הכוחות במשחק הפוליטי המרכזי.
כחלון הגיע מתוח משהו לישיבת סיעת הליכוד ונראה נרגש ולעתים לא ממוקד. גם אתמול הוא לא סיפק תשובות של ממש לפרישתו המפתיעה. הוא דיבר על פסק זמן, ועשה
מאמצים להראות קירבה לנתניהו ונאמנות לליכוד בדבריו, שהוקראו מן הכתב. אולי כי כפוליטיקאי בעל חושים נדירים, הוא לא רצה להיראות כמי שאשם בתחילתו של איזשהו מומנטום שלילי בליכוד.
במשך כל היום נפוצו עוד ועוד שמועות על "הסיבה האמיתית" לעזיבה, וההסברים המעורפלים שסיפק כחלון רק הגבירו את הסקרנות עוד יותר. אולי כי לאנשים שנלחמים עכשיו על חייהם הפוליטיים בפריימריז האכזרי של הליכוד קשה לתפוס איך מישהו שהיה נבחר בוודאות במקום גבוה (או כדברי ח"כ כרמל שאמה: גם אם היה נוסע עכשיו לתאילנד היה נבחר למקום הראשון) מוותר בכזו קלות על תפקיד של שר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם