רואות ואינן נראות
אנחנו מדברים הרבה על צדק חברתי, אבל רואים כמובנות מאליהן את הנשים הזרות המועסקות כעובדות ניקיון בשירותים ציבוריים. למה?
התופעה הבאה היא דוגמה מינורית אחת מיני רבות. היא מציגה אי שיוויון חברתי שרובנו נתקלים בו יום יום, אבל לא מקדישים לו מחשבה:
בשנים האחרונות מסתמנת תופעה עגומה הגובלת בניצול וגזענות לשמה אותה ניתן לפגוש בשירותים ציבוריים ברחבי תל-אביב, מקומות בהם מועסקות נשים לתחזוקה שוטפת. אם בשנים האחרונות "שקיפותם" של העובדים הזרים כמנקי רחובות הפכה לחלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית, נראה כי הפיכתם לפועלי ניקיון בשרותים הציבוריים הינה מהווה שלב נוסף במלכודת אליה נקלעו.
בקניונים ומרכזי קניות גדולים ברחבי העיר, כמו גם במלתחות המנויים בחדרי הכושר, פרופיל עובדות הניקיון מורכב לרוב מנשים אריתראיות, "רוסיות" מבוגרות ו/או עובדות זרות קשות יום. המאפיין הבולט ביותר הוא שנתוניהן הפיזיים אינם עולים בקנה אחד עם ה"לוק" או הגיל הנכון.
עובדות זרות. ''הופשטו'' מהנשיות, הפכו לשקופות
צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
כששאלתי את חברי אם יוצא להם להיתקל בתופעה זו נעניתי במבט אדיש של מי שאינו מבין את פשר השאלה. לטענת חברי אין בכך דבר ראוי לציון - הרי מקום עבודתם מעסיק מנקות "רוסיות" ועובדות זרות על בסיס קבוע.
אדישות הציבור כלפי תופעה זו עשויה לשקף במידה מסוימת סוגיות מדאיגות בחברה. הצבת נשים אלו בשירותים ובמלתחות המיועדים לגברים, במחיצת גברים עירומים למחצה, מעניקה משנה תוקף למיצובן כ"שקופות" ו"מוחפצות. זו הצהרה ברורה כי נשים אלו, בשל נראותן ומעמדן, לוקות בדה-הומניזציה. הן "מופשטות" לחלוטין מנשיותן וממיניותן, כי הרי הדעה הרווחת לגביהן היא שאטרקטיביות היא מהן והלאה.
לשם השוואה, נראה כי עובדות ניקיון צעירות או "סקנדינביות" בעלות ה"לוק נכון", חסרות-כל ככל שתהיינה, לא היו מורשות להיכנס אל הטריטוריה הגברית הרגישה.
במקרה הנוכחי,
גם אם ישנם גברים החשים אי נוחות להסתובב עירומים בזמן שהמנקה נוכחת במקום, תלונה מצידם תחשב כצעד בלתי "גברי" בעליל שעלול לקרוא תיגר על גבריותם.
מצב הפוך סביר להניח לא היה מתרחש - נראה שגברים בעלי מאפיינים סוציוביולוגיים דומים לא היו מורשים לעבוד בשירותים ובמלתחות המיועדים לנשים. התופעה הזו קיימת אמנם גם בשירותי הנשים, אך העסקת גברים שם היא מינורית ועל פניו אינה מותירה את חופש הפעולה לו "זוכות" המנקות.
המצב בעייתי כפליים מכיוון שאינו מסמל רק את מיקומן הנחות של אותן נשים, הוא גם משעתק את האופן בו אנו תופסים אותן ומקבע בתודעה את התפיסה שמקומן בחברה רק כ"רואות ואינן נראות". לא די בכך שהן מנוצלות לרוב על ידי חברות קבלן, אינן מקבלות תנאים סוציאליים הוגנים וזוכות לשכר מחפיר, הן גם נתפסות כשקופות ו"אימפוטנטיות".
אסף לב הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם