הבית הירוק מישראל שינסה לכבוש את העולם
לראשונה עתידה להשתתף קבוצה ישראלית בתחרות העולמית לבנייה ירוקה. 20 סטודנטים התגייסו למשימה, תכננו בית ידידותי לסביבה וצפויים לבנות אותו בסין ואף לגור בו כדי להראות שזה לא חלום
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חן שליטא וד"ר יוסי קורי, שני אדריכלים העוסקים בבנייה ירוקה, החליטו לקחת על עצמם את האתגר ולהקים קבוצה שתייצג לראשונה את ישראל בתחרות. קיץ 2013 תהיה השנה הראשונה בה התחרות תתקיים בסין. השניים פנו למוסדות אקדמאיים שונים אשר הציעו לסטודנטים המגיעים מלימודים שקשורים לתחום האקולוגי בתחום זה להצטרף לקבוצה שתגבש את ההצעה לתחרות. כסטודנטית בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למנהל התגלגלתי להיות חלק מהקבוצה המגוונת הזאת.
אנו עומדים עכשיו בנקודת זמן קריטית בפרויקט, מצד אחד יש עוד שנה לפנינו וזה נראה די הרבה זמן, מצד שני עברנו כבר שנה אחת, בדרך לתחרות הנכספת ואני חייבת להודות שהיא חלפה די מהר.
◄איך בונים עתיד ירוק?
◄בחזרה לעתיד: בנייה ירוקה מודל 2051
◄שלא יעבדו עליכם: מה זו באמת שכונה ירוקה?
◄הבית של ננה: אודי תגרי בונה בית ירוק במושב
נחזור שנה אחורה, כדי להבין איך זה התחיל. התחלנו קבוצה של סטודנטים צעירים חסרי ניסיון ממשי בתחום, אבל בעלי מוטיבציה יוצאת דופן, כל אחד מגיע מרקע שונה, תחום מקצועי שונה, מוסד שונה (כ- 20 סטודנטים מארבעה מוסדות שונים: החוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי מכללה למנהל, שנקר, ויצ"ו חיפה ואוניברסיטת תל אביב) וכך בתמיכה של משרד האנרגיה והמים יצאנו לדרך.
דבר אחד איחד אותנו בהתחלה, אמונה בדרך "הירוקה" - אם זה בא לידי ביטוי בתחום המקצועי ואם זה בא לידי ביטוי בחיי היום יום. הבעיה הקטנה שעמדה מולנו בתור התחלה היא איך אנו מגדירים את התפיסה "הירוקה" שלנו ועל מה אנו שמים דגש בהתייחס לתחרות, הרי "ירוק"
נותר לנו, למעשה, שלושה חודשים להכיר אחד את השני, ללמוד מהמומחים הכי גדולים בארץ בתחומים הקשורים לבנייה ירוקה ואנרגיה סולארית, לפתח רעיון ולגבש את ההצעה הסופית על מנת להתקבל לתחרות.
על מנת להבין ממה להתחיל קיבלנו החלטה שתכנון ירוק, הוא תכנון שלוקח בחשבון את האקלים המקומי, לומד מהאדריכלות המקומית ומההיסטוריה של המקום. זאת, תוך מתן מענה למציאות בת זמננו, שחלק מהותי ממנה הוא כושר הסתגלות, התאמה ושינויים, בשילוב הטכנולוגיות המתקדמות המצויות כאן, אך אינן מיושמות דיין.
"בית ארבעת המרחבים", או בשמו הנוסף "הבית הישראלי" היה נפוץ בארץ ישראל עוד מתקופת הברונזה, בתקופות בהן לא היו אמצעים טכנולוגיים ניתן ללמוד הכי הרבה על תכנון נכון והתייחסות נכונה לתנאים הסביבתיים והאקלימיים.
לקחנו את טיפוס "בית ארבעת המרחבים", פיתחנו אותו והתאמנו אותו לצרכים של ימינו. החלק העיקרי שלקחנו מטיפוס בית זה הוא החצר הפנימית - משם נכנס האור והאוויר לבית. באופן לא מקרי גילינו שהתכנון הקדום של הפטיו המרכזי היה יעיל מאד גם בהיבטים אנרגטיים ובמקור יצר אפקט וונטורי ששאב ופינה כלפי מעלה אוויר חם מהחדרים.
החצר הפנימית מאפיינת גם את התרבות הישראלית, זה חלק מהותי מהבית, זה מקום בו מבלים עם המשפחה, מקום בו מארחים. על מנת להתאים את החצר הפנימית לזמננו, לחסוך בשטח ולייצר אלטרנטיבה ברת השגה יצרנו חצר שהיא חצר המשותפת למספר בתים. מבחינת שיטת הבנייה החלטנו שיהיה צורך בשינוי.
מרבית שיטות הבנייה הנפוצות בישראל אינן מאפשרות אופציה לניידות, לשינויים, לפירוק המבנה ולשימוש מחדש בחלקיו - דבר הכרחי מתוקף התחרות. כיום האופן שבו המבנים מורכבים מכתיב מהלך שבו החלפת חלק אחד במבנה גוררת הריסה של חלקים אחרים, ואינה מאפשרת שימוש חוזר או מיחזור. הצבנו לעצמנו מטרה לבחור ולפתח שיטת תכנון שבה מבנים יוכלו להגיב טוב יותר לשינויים, להתפרק, "להתמחזר", להיות אדפטיביים למציאות המשתנה.
מטרתנו הייתה לייצר בית שהוא מה שנקרא בשפה המקצועית "בית פסיבי" בית אשר מתוכנן מבחינה תרמית לאקלים בו הוא שוכן. כלומר בית בעל מעטפת מבודדת, שמעכבת מעבר חום פנימה והחוצה, על ידי שימוש בחומרים הנכונים למטרה זו. כמו כן, חלק מרכזי מתכנון נכון לייצר מערכות אוורור טבעיות שיאפשרו לשהות בבית ללא צורך בשימוש אין סופי במזגן, אלא שימוש נכון רק בימים בהם מזג האוויר קיצוני. תכנון זה נועד להקטין את צריכת החשמל של הבית ובעצם לייצר חסכון כלכלי לדייר גם מבחינה זו.
שילוב נכון של החשיבה הזו איננו פוסח גם על שאר הציוד שמותקן בתוך הבית ולכן יש חשיבות גדולה בבחירת מכשירי חשמל יעילים מבחינה אנרגטית (A+) וכמובן תכנון נכון של תאורה ושימוש בתאורת לד חסכונית.
במקרה שלנו אחת המטרות המרכזיות של התחרות היא לייצר מצב בו הבית איננו נזקק לשימוש במקורות אנרגיה חיצוניים "Net Zero Energy Building", בית שמייצר את האנרגיה שהוא צורך באמצעות מערכות סולאריות. לצורך כך החלטנו להשתמש במיטב הטכנולוגיה הקיימת בישראל, מערכות פנלים סולאריים שיותקנו על גג המבנה, חלונות בהם מוטמעת מערכת סולארית פוטו-וולטאית לייצור חשמל ועוד מערכות רבות נוספות.
שימוש נכון במשאבים הקיימים בעולם בדרך שאיננה גורמת להרס ומאפשרת התחדשות, תכנון שמותאם לסביבה ולאקלים בו הבית נבנה, תכנון יעיל אנרגטית וטכנולוגיה שמייצרת את החשמל לו המבנה זקוק, אנו מאמינים שכל אלו יאפשרו לנו לייצר את האלטרנטיבה הנכונה מבחינת תכנון ובנייה ירוקה.
כעת אחרי שהסתיימו שלבי התכנון, אנחנו אמורים בקרוב להתחיל לבנות את הבית בארץ לאחר מכן נרהט ונאבזר אותו, כדי לראות שהוא אכן עובד על פי התכנון. הבית כמובן יפורק ויבנה שוב בסין. במסגרת התחרות ישנם לא מעט קריטריונים שאנו ניבחן עליהם. לדוגמה : תחרות חיי השגרה - אנו נתבקש לחיות בבית שבנינו במשך תקופה, לבשל, לכבס, לנקות- הכול כדי שיראו עד כמה הבית פונקציונאלי.
בקיץ 2011 הייתה אוירה של שינוי ברחובות אווירה שחלחלה לקרבנו אנחנו האמנו שאנחנו נביא שינוי, נעורר מודעות לבנייה ירוקה בארץ, נייצר אלטרנטיבה אמיתית וכנה לבית הישראלי, אשר בנוסף להיבטים הסביבתיים תהיה ברת השגה ותוזיל עלויות אחזקה ואנרגיה.
הרחובות אולי התרוקנו, אך אווירת השינוי עדיין שוכנת בליבנו - הגברת המודעות בתחום החשיבה הירוקה והשרשתה בפרקטיקת היום-יום.
בנובמבר 2011 הודיעו לנו שהתקבלנו לתחרות- לראשונה מאז תחילת התחרות תשתתף קבוצה ישראלית. תחזיקו לנו אצבעות בקרוב מתחילים את הבנייה בארץ..רק שזה לא ייפול בגלל תקציב.
הכותבת, יוליה ליפקין, היא סטודנטית בחוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם