מבקר המדינה: מחיר המים נקבע ללא בדיקה מעמיקה
דוח מבקר המדינה חושף כי תעריפי המים נקבעו ללא עבודת מטה רצינית. ע"פ הדוח, הצרכנים משלמים יותר על חשבון התעשייה והחקלאות. המבקר תוהה מדוע לא נסגרו כמומלץ חלק מתאגידי המים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

הסבסוד לחקלאות ולתעשייה נובע מכך שהוחלט, על פי מדיניות הממשלה, לפרוס על פני כמה שנים את המעבר של החקלאים והתעשיינים לתעריף מבוסס עלות - במסגרת הרפורמה שבוצעה במשק המים. ואולם, מבהיר המבקר, "הנתונים על הסבסוד המגזרי לא פורסמו לציבור לפני קבלת ההחלטות במועצת הרשות ובשל כך לא היה יכול הציבור להתייחס לכך בתגובותיו בשימוע שקיימה המועצה טרם קבלת ההחלטות".
שאלות קשות נוספות שעולות מדוח המבקר, נוגעות לאופן שבו בנויים תעריפי המים. תעריף לצרכן הביתי הנוכחי נקבע בשתי מדרגות: תעריף נמוך לכמות מים בסיסית וגבוה לכל כמות נוספת. אולם על פי מבקר המדינה, "הליך קביעת הכמות המוכרת ברשות נעשה ללא עבודת מטה מעמיקה". לדבריו, "לא היה בסיס מוצק לקביעת הכמות המוכרת של 2.5 מ"ק לנפש לחודש במשך שנה וחצי מתחילת הרפורמה בינואר 2010 ולקביעתה על 3.5 מ"ק לנפש לחודש מיולי 2011".
תעריף המים הנוכחי כולל גם מרכיב שאותו מכירה המדינה לחברת מקורות. המבקר מוצא בדוח כי על אף שחלפו כשנתיים מאז החלה רפורמת תעריפי המים בישראל, טרם הסדירה מועצת רשות המים את הסוגיה וטרם ביצעה בדיקה מעמיקה של מרכיב חברת מקורות. על פי המבקר, לא מדובר במרכיב זניח כלל: "מרכיב חברת מקורות בתעריף לצרכן הוא המרכיב הגדול ביותר
עניין זה, על פי נתוני המבקר, איננו שולי – ועשוי להסתכם לאחר בדיקה והכרעה במאות מיליוני שקלים בשנה. "בתעריף לצרכן שקבעה הרשות לשנים 2009-2011 היא הכירה בדמי השימוש שמשלמת מקורות לחברת המוביל הארציבסך של כ-300 מיליוני שקל בשנה...מבדיקה שעשתה הרשות בשנת 2011 עלה כי יש להפחית דמי שימוש אלה לכ-70 מיליוני שקל - קביעה שעליה חולקת חברת מקורות".
גם בנוגע להנחות לאוכלוסיות חלשות (עניים, נכים וקשישים) בחשבונות המים – מגלה המבקר כי כבר בסוף 2009 העיר משרד מבקר המדינה בחוות הדעת שלו בנושא, אולם רק שנתיים לאחר מכן – בנובמבר 2011 קבע משרד האוצר את הסדר ההנחות – והיישום בפועל של אותן הנחות החל בפועל רק ביולי השנה – כלומר כמעט שלוש שנים לאחר שהנושא עלה.
אחד הליקויים המשמעותיים שאותם מעלה מבקר המדינה, ואשר גם לו השפעה משמעותית על חשבונות המים שלנו, הוא תאגידי המים. הקמתם של תאגידי המים אמורה היתה לייעל את משק המים ולהביא לכך שהכנסותיו ינוהלו כמשק סגור – מה שאמור היה לשפר גם את המצב עבור הציבור.
עד נובמבר 2011 הוקמו בישראל 52 תאגידי מים וביוב המאגדים 137 רשויות מקומיות, וישנן עוד 48 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד. אולם דוח שהגיש יועץ חיצוני לרשות המים כבר בינואר 2011 קבע כי מספר התאגידים האופטימלי בישראל עומד על 13 בלבד וכי צמצומם יביא לחיסכון של כ-500 מיליון שקל ולהפחתת מחירי המים בישראל בכשבעה אחוזים.
"אף שחלפה כשנה מאז הוגש הדוח, לא הביאה אותו רשות המים לדיון במועצת הרשות ולא ביקשה מהיועץ שיגיש לה נוסח סופי של הדוח. רשות המים הסבירה כי עיכוב צמצום התאגידים נובע בין היתר מהקושי להתמודד עם התנגדויות", כותב המבקר.
מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה.
חלק ניכר מהליקויים המועלים בדוח הביקורת הינם ליקויים אשר אותרו זה מכבר על ידי רשות המים כנושאים הדורשים שיפור ותיקון ורובם המכריע טופלו על ידי הרשות או נמצאים בתהליכי עבודה.
"לעניין הסבסוד המגזרי במסגרת פעילות רשות המים לצמצום התעריף לצרכן, פנתה הרשות למשרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך הקטנת הסבסוד המופנה לחקלאות ולמגזרים אחרים המושת על התעריף הביתי. לעניין מתן ההנחות לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים, החל מיולי 2012, רשות המים מיישמת את החלטה שהתקבלה בוועדת הכספים להכפלת הכמות המוכרת עבור 250 אלף זכאים.
"רפורמת התעריפים שביצעה רשות המים החל משנת 2010 שינתה את מתווה התעריף ממצב בו הוא נקבע כתוצאה מהסכמות שעלו בדיונים בין גורמים שונים במשק לכך שיהיה מבוסס עלות ע"פ מודל מקצועי כלכלי. הרשות פועלת למניעת עליית מחיר המים ושואפת אף להורידו, תוך מאמץ עליון והתמודדות עם העליות המתמשכות בעלויות החשמל והאנרגיה אשר משפיעות מהותית על מחירי המים.
"רשות המים השיתה על התעריף את העלויות המוכרות המינימאליות האפשריות ומבצעת באופן שוטף בדיקות יסודיות ומעמיקות לצורך הכרה בעלויות הריאליות הנדרשות לספקי השירותים, כולל ביצוע השקעות, ולא מעבר לכך.
"רשות המים פועלת בנחישות למיזוג של תאגידים בכדי להוביל למיצוי יתרונות לגודל וניהול יעיל יותר של התאגידים ופועלת לצמצום דרסטי של התאגידים מכ-54 תאגידים כיום לכ-15 תאגידים אזוריים כיעד אסטרטגי.
"השינויים המשמעותיים שביצעה רשות המים לטובת ייצוב משק המים ואבטחת אמינות אספקת המים ניבחנים לאורך זמן, וכבר היום ניכרת התייעלות משמעותית בפעילות משק המים ככלל ותאגידי המים בפרט, אשר תביא בסופו של דבר גם לירידה מתונה של התעריפים".
