טעות לעולם חוזרת
נתניהו יכול לסמוך על אלו שהוא הכי פחות דואג להם: במקום שהשכבות החלשות ייקחו אחריות על גורלן, הן ממשיכות להמליך אותו עליהן
- הולכים לבחירות: סיקור מיוחד ב-nrg
- איך תיראה רשימת הליכוד לכנסת ה-19?
- שטייניץ מודה: יש בעיה של יוקר מחיה בישראל, אבל הטיפול בה לוקח זמן
נתניהו יכול לסמוך על אלו שהוא הכי פחות דואג להם - הם איתו. אם לשפוט לפי ההתנהלות הכלכלית והחברתית של הממשלה בראשותו, הוא יודע זאת יותר טוב מכולם, ולכן אינו סופר אותם.
כאשר מגדירים שכבות חלשות, מתכוונים לאלו שקשה להם יותר מאחרים להשיג לעצמם קורת גג, לעתים אפילו לקנות אוכל ותרופות, להתפרנס בכבוד ולראות עתיד טוב יותר עבורם ובעיקר עבור ילדיהם. זו האוכלוסייה הכי פחות מטופלת במדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה הנוכחית, אלא אם כן הם חרדים - אז יש מי שדואג להם.
רק אתמול קראנו במעריב דוח שקובע ש-80 אחוז מתקציב התמיכות של משרד הרווחה מוקדשים לחרדים. במאבק הכוחות הפוליטי אין לנתניהו ושריו שום תמריץ לדאוג לעניי ארצם האחרים - הם אינם מהווים איום אלקטורלי, הם בכיס של הליכוד. ש"ס לעומתם יכולה תמיד לאיים בפרישה, יש לה שרים חזקים, מנוסים, שדואגים מאוד לרווחת ציבור תומכיהם, ביודעם שאם לא ידאגו, עלול חלק מהציבור הזה לעזוב אותם ולהצביע לליכוד.
אלא מה? בחירות כלליות במשטר דמוקרטי הן מנגנון יום הדין של המנהיגות הפוליטית. זו ההזדמנות של האזרח מן השורה לבוא חשבון עם אלו העומדים בראש. אילו כאלו היו פני הדברים, גם במערכת הפוליטית שלנו השכבות החלשות, אנשי הפריפריה, כל אלו שזועקים לעזרה ואיש אינו שומע אותם, היו צריכים לשאוף לשנות את הממשל בישראל.
הם הרי יודעים שבתקופת שלטון הליכוד לדורותיו גדלו הפערים בין עניים לעשירים לממדים המסכנים את קיומה של המדינה. גם הם מבינים שנתניהו דואג לחזקים ומחליש את החלשים. אבל בתודעה הפנימית העמוקה ביותר הם אינם מקבלים זאת. הליכוד עבורם הוא עדיין המפלגה "שלהם".
זו שנלחמת באליטות הישנות וממליכה תחתיה חדשות. שוב ושוב הם חשים על בשרם ובחשבון הבנק המדולדל שלהם שזו כבר מזמן לא המפלגה שדואגת להם ושוב ושוב הם מצביעים עבורה במספרים מדהימים. במקום לקחת אחריות על גורלם ועל חייהם ולהעיף את מי שאינו רואה אותם ממטר, הם ממשיכים להמליך אותו עליהם. ואם זה כך, שלא ילינו על מר גורלם כאשר יתברר שמה שהיה הוא שיהיה: הפערים החברתיים ממשיכים לצמוח, והם נותרים בתחתית הסולם.
נתניהו ומפלגתו ימשיכו לפמפם לנו על האיום האיראני ולשם כך יוציאו מיליארדים ויעניקו סכומי עתק להתנחלויות על חשבון העניים הגרים בתחומי הקו הירוק, רק
יצחק רבין, למשל, היה ראש הממשלה שהשקיע הכי הרבה בשיקום השכונות ובעזרה לערים בפריפריה. הוא עשה זאת כי האמין שזו הדרך היחידה לחוסנה של החברה הישראלית. בסקרים שנערכו אז התברר שרבין ומפלגת העבודה לא הגדילו את כוחם בקרב אנשי השכונות ועיירות הפיתוח - כל הקולות הלכו לליכוד, שאכן עלה לשלטון אחרי הרצח, הנהיג את השקפת עולמו הכלכלית-חברתית ודרס את החלשים ברגל גסה, ממש כשם שהוא עושה כעת.
ואם זה כך, שהשכבות החלשות לא יצפו לתמיכה ממעמד הביניים, למשל, במאבקם נגד עוולות השלטון ונגד המדיניות הכלכלית-חברתית.
כרגע ניתנת לכולנו ההזדמנות לשנות את סדרי העדיפויות, להעמיד סדר יום אזרחי, והכי חשוב - לשנות את חלוקת התקציבים במדינה. אותו ראש ממשלה עם אותה קואליציה - לא ישנו כלום. מי שמצביע עבורם צריך לקחת את זה בחשבון ולשלם על כך את המחיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם