בשביל האלמוגים: רותח בגזרה הדרומית

ארגוני הסביבה נלחמים 15 שנה בהקמת מלון בחוף אלמוג באילת מחשש לשלום השונית. ההכרעה נדחתה לדצמבר, המאבק עוד ארוך

עדי חשמונאי | 19/10/2012 10:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מלחמת 15 השנים בהקמת בית מלון בחוף אלמוג באילת היתה אמורה להיכנס השבוע לישורת האחרונה: פתיחת הדיונים באלפי ההתנגדויות שהוגשו ביוזמת החברה להגנת הטבע לאישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בדרום. עקב בקשת יזם התוכנית נדחו הדיונים ברגע האחרון לתחילת חודש דצמבר והופסקה האש במאבקים על חופי ארצנו, לפחות בגזרת הדרום. אבל בשעת מנוחת הלוחם מצטברים עוד נתונים שעשויים לשמש תחמושת בידי הנצים ולהוסיף גוונים למאבק.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

לפני שנחשוף את כלי הנשק החדישים נחזור מעט לעבר. לפי התוכנית ייבנו בית מלון ומרכז מסחרי על שטח חוף אלמוג, מול שמורת האלמוגים היחידה בארץ והמצפה התת-ימי. מדובר בהפיכת מבנה נטוש לבית מלון - 60 מטר מגבול שמורת הטבע שנמצא בה המצפה התת-ימי ופחות מ-200 מטר משונית האלמוגים.

ארדן נגד הקמת מלון בחוף אלמוג
אילת: סערה ציבורית בעקבות ההחלטה לבנות בחוף אלמוג
סכנה ממשית: הועדה המחוזית תאשר הקמת המלון בחוף אלמוג
באדיבות רשות הטבע והגנים
הדמיית המלון באדיבות רשות הטבע והגנים

המבנה הנטוש בן שתי הקומות, העומד היום במקום, העניק ליזם עד לפני 3 שנים זכויות בנייה של 4,000 מ"ר. למורת רוחם של הארגונים הסביבתיים אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הקמת בית מלון בן 10 קומות ו-160 חדרים ומרכז מסחרי שגודלו 14 אלף מ"ר המשתרע על 12 דונם - כמעט פי ארבעה מזכויות הבנייה הקיימות כיום. כך יצא שכדי להקים את המלון ולאשר ליזם תוספת של 6 קומות לזכויות הקיימות ביטלה המועצה לתכנון ולבנייה סעיף בתמ"א 13 לחופי אילת, האוסר תוספות בנייה.

"נעשה כאן דבר חסר תקדים: תמ"א 13 נפרצת והוחלט לשנות אותה", אומר דורון ניסים, מנהל מחוז אילת של רשות הטבע והגנים,

"אני מתנגד לבינוי בחוף הדרומי, הייעוד שלו צריך להישאר טבע, נוף ונופש, כפי שנקבע בתמ"א 13, אך דווקא באזור הזה מתכננת עיריית אילת את הפיתוח התיירותי שלה".

לאורך השנים התריעו הארגונים הסביבתיים מפני פיתוח, משום שהוא עלול ליצור לחץ על שוניות האלמוגים הנדירות של אילת, הנמצאות בחוף אלמוג וביתר חלקי החוף הדרומי. החברה להגנת הטבע צירפה להתנגדותה לתוכנית חוות דעת של ד"ר יעקב דפני, ביולוג ימי המתמחה בשוניות אלמוגים, ולפיה זו שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. בין יתר ההשפעות השליליות של הפיתוח בחוף אלמוג הפתיע ד"ר דפני כשהצביע על המצב הביטחוני המתערער.

צילום: גל אייל
צלילה בחוף אלמוג. ירידה במספר המבקרים צילום: גל אייל

"נוכח הידרדרות היחסים בין ישראל לבין מצרים פסק מעבר ישראלים לחופי סיני כמעט לחלוטין. גודש המבקרים, הכולל שהות על החוף, צלילת מכשירים ותנועת סירות, הוא בחוף באילת ובמאות המטרים הבודדים שבין קו המים ובין הכביש שהמלון אמור להיבנות בצמוד לו", כתב ד"ר דפני.

המציאות במזרח התיכון הביאה לשינוי נוסף. אותו מצב ביטחוני שמנע מהישראלים את המעבר לסיני החל למנוע מרבים לנסוע לאילת. בקיץ האחרון חלה ירידה של כ-10% במספר המבקרים בחוף אלמוג ביחס לשנת 2011, ובמהלך חג הסוכות התרסקה תפוסת המתרחצים בחוף הדרומי לכ-50% בלבד.

בשבועות האחרונים צצו נתונים דרמטיים נוספים, שגם הם ודאי ישפיעו על הוויכוח בחדרי ועדות התכנון. חוקרים רבים סבורים כי בתוך 50 - 100 שנה ייכחדו שוניות האלמוגים ברחבי העולם בעקבות השינויים האקלימיים. ואולם, ממצאים מפתיעים ממחקר חדש שנערך בימים אלה במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת מעידים כי דווקא שוניות האלמוגים באילת יהיו האחרונות לשרוד.

"שונית המחסום הגדולה של אוסטרליה איבדה כ-15% מהכיסוי החי שלה, שהוא המדד לבריאותה. 70% מהשוניות בקריביים כבר לא קיימות", מסביר ד"ר מעוז פיין, העורך את המחקר עם פרופ' אמציה גנין ועם פרופ' חזי גלדור, "השוניות של אילת יהיו מהאחרונות לשרוד לנוכח השינויים האקלימיים הגדולים הללו. מצאנו שהאלמוגים כאן רגישים פחות לעלייה בטמפרטורת הים מאשר קרוביהם באוקיינוס ההודי או בדרום ים סוף

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מי בסביבה

צילום: SXC

אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי יוצאים למסע ירוק ומחפשים סביבה טובה

לכל הכתבות של מי בסביבה

עוד ב''מי בסביבה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים