חג הקורבן
כמו אותם "פעילים" על סיפון ה"אסטל," גם אבו מאזן בוחר שוב ושוב להציג את עצמו כקורבן: זה שאכלו לו ושתו לו, והוא עצמו לא אחראי

אבו מאזן. אכלו לי, שתו לי צילום: אי-אף-פי
הם בחרו לפרוץ את המצור וויתרו על האפשרות להעביר סחורות דרך הגבול המצרי או הישראלי, אבל במסגרת עיוותי העובדות, זה לא מפתיע. הרי לו היו באמת רוצים לעזור לפלסטינים, יש מאות דרכים אמיתיות לעשות זאת. אבל הם בחרו בפרובוקציה ממוקדת נגד ישראל, ולטענתם, כל מה שקרה הוא לגמרי לא באשמתם.
במקרה או שלא, האירוע הזה התרחש באותו סוף השבוע שבו בחר אבו מאזן לצאת קצת מהארון ולהתראיין. אפילו שער הוא לא קיבל, אולי כי באמתחתו היה הסיפור הרגיל - אכלו לי, שתו לי, רציתי אבל לא נתנו לי. ייתכן שכמנהיג פלסטיני הוא הרע במיעוטו, אבל הוא שב ומוכיח שהוא לא איש של מעשים, אלא רק של ניסוחי תירוצים.
בדומה ל"פעילים," גם אבו מאזן בוחר שוב ושוב להציג את עצמו כקורבן. בכל מה שקשור לתחבולות, לעומת זאת, הוא וירטואוז לא קטן. כבר הוכח שבערבית הוא מכפיש את ישראל, בעוד באנגלית הוא בורר היטב את מילותיו כדי לא להיתפס כחשוך או כגזען. רק השבוע פורסמה בעמוד הפייסבוק שלו התבטאות בערבית שמתייחסת ל"שחרורה של כל פלסטין," קרי מדינת ישראל, התבטאות שנמחקה לאחר מכן.
בנוסף, אבו מאזן שוב ניגש לאו"ם באופן חד-צדדי, הפעם בניסיון לקבל הכרה של מדינה שאינה חברה - העיקר לא לוותר על דרישות מוקדמות מפליגות או לשבת למשא ומתן. הוא מבקר את נתניהו על כך שלא הציע לו את ההסדר שהציע לו אולמרט כשהיה ראש ממשלה, הסדר שבזמנו בחר לדחות. למה אתה לא בא לכנסת? שאלה אותו המראיינת. לא הזמינו אותי, הוא ענה. כאילו כלל לא עולה בדעתו שקיימת גם האפשרות לקחת יוזמה.
אבו מאזן הפך למומחה גדול בלהסביר למה הוא לא אשם. יש אנשים שמשלימים את המשימה, ויש כאלה שמעלים סיבות אינטליגנטיות לכישלון המשימה. אבו מאזן שייך לקבוצה השנייה. את הכותרות שלו הוא מקבל במדיה הבינלאומית שהופכת ליותר אנטי-ישראלית, אבל גם בחלק מכלי התקשורת בישראל.
רק שכמו במקרה של האונייה שלכאורה "הותקפה," הכותרות המלטפות
לא באמת משרתות אף אחד. הן מאפשרות פרובוקציות שמייצרות תדמיות של קורבן - זה שהכל קורה לו, אבל אינו אחראי לכלום. האם אבו מאזן יכול להתלונן על כך שסוגיית הסכסוך נדחקה לפינה? שלאף אחד לא אכפת יותר? נתניהו כמובן אשם במצב, אבל גם אבו מאזן עשה כל מה שביכולתו כדי לגרום לכך. אם הוא רוצה לקדם אפשרות להסדר, עליו לקחת מדי פעם אחריות על מעשיו.