מפלגת השבעים

כשיאיר לפיד צירף אליו את יעקב פרי הוא הפך לחפץ חשוד בעיני מאות האלפים שהפגינו בקיץ שעבר. ככה לא מייצגים את מעמד הביניים

שלום ירושלמי | 22/10/2012 15:47

תגיות: יאיר לפיד, יעקב פרי,יש עתיד,הולכים לבחירות

כל ניסיונות ההתחברות של יאיר לפיד אל ציבור מעמד הביניים התנפצו בגלל המינוי המוטעה של יעקב פרי ברשימה שלו. איך עושים דבר כזה? הרי לפיד עצמו הוא חפץ חשוד בעיני מאות אלפי המפגינים שיצאו לרחובות לפני שנה וחצי. הוא ההיפוך הגמור שלהם אף שהכתיר את עצמו כמי שמייצג אותם, בעוד בפועל הוא ייצג את הבנקים ועשה מזה הרבה כסף. עכשיו הוא צירף אליו מכפיל כוח שלילי. יושב ראש של בנק בכבודו ובעצמו. לא פחות.

יאיר לפיד יעקב פרי מסעת בית סוקולוב צילום: ראובן קסטרו

יש משהו צורם מדי בסיפור הזה. משהו לא אמיתי, ראוותני ומשובש עד כדי זיוף. יושב לו מר פרי באולפן טלוויזיה במוצאי שבת, לא מצליח להסביר מדוע הרוויח מאות אלפי שקלים בחודש ומעצבן את האנשים שיצאו למחות נגדו ונגד חבריו מהאלפיון. הוא לא מצליח לבאר לצופה הפשוט מדוע אישר למנכ"ל הבנק אלי יונס שכר של 10.2 מיליון שקל בשנה. "לא יכולתי לשנות את הכללים", הוא מתרץ בדוחק, אחרי שנלחץ בידי דנה וייס. לא יכולת, מר פרי? לא רצית! כי למה שתוריד שכר לעמיתך? כדי שאחר כך יורידו לך?

במהלך ההפגנות האחרונות של המחאה, שהסתיימו בהצתה העצמית למוות של משה סילמן, שברו המפגינים חלונות ראווה של בנקים. בא לפיד ומציב לנגד עיניהם יושב ראש של בנק, כמו סדין אדום מול פר שותת דם. איזה דימוי אליטיסטי ומנותק הוא בונה כך למפלגה שלו. חבר שלי אומר שבמקום להביא למפלגתו מועמד מזרחי, הוא מניח שם את יו"ר המזרחי. ועוד לא אמרנו מילה על הימים שבהם היה פרי מנכ"ל חברת טלפונים סלולריים, שגרפה מיליארדים מהציבור ללא הצדקה, עד שבא השר כחלון ועשה שם סדר.

מי זוכר שפרי היה ראש השב"כ?

ומה כל זה אומר על לפיד עצמו? האם הוא לא חשב שהוא בועט כך באנשים שהוא רוצה שיצביעו עבורו? האם הוא אטום, יהיר או שסתם אינו מתאים להוביל ציבור, אלא רק לכתוב טור שמהלל בעיקר את עצמו ואת מקורביו?

לפיד ביקש כנראה להוכיח לציבור הבוחרים שהוא מצליח לגייס לרשימתו איש ביטחון בכיר, אבל רבים שכחו את הימים שבהם כיהן פרי כראש השב"כ, אי שם בשנות ה-80. אולי גם לפיד שכח, או שלא ידע שמדובר באדם שנוי במחלוקת, כפי שעולה מהדוח המפורסם של מבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת.

"בשעה שהציניקנים לעגו לי הסתובבתי מתחת לרדאר שלהם בכל הארץ והגעתי לכל פינה", סיפר לפיד בגאווה באחת ההזדמנויות. אפשר היה לקבל את ההתרסה הזו של לפיד אילו היה מציג לראווה את המנהיג החברתי האותנטי של המחר, שאותו גילה במסעות החריש שניהל ברחבי המדינה. את פרי לא היה צריך לגלות לא בבאר שבע, לא

בירוחם ולא בחצור הגלילית. אז למה לכתת רגליים בצפון ובדרום? בשביל לספר לחבר'ה? להוכיח עממיות מעושה?

לפיד ופרי לא יודעים מה זו משכנתה ולא יודעים מה זו דירה שכורה, לפחות לא כמו המפגינים בשדרות רוטשילד בתל אביב, בגן הסוס בירושלים או בגן הציבורי בכפר שלם. אין להם בעיה למלא מכל דלק, מחיר הקוטג' לא מטריד אותם ועלות הנסיעה באוטובוס מהם והלאה. וכל הפוזה הזו של "אני עוזב חיים נוחים" מרתיחה עוד יותר. ראשית, היא מוכיחה את מה שאמרנו. האנשים האלה שבעים. יש להם. כמעט כל אחד היה מסתפק בעשירית מסכומי ההון האישי שלהם, שמדווחים בעיתונים הכלכליים הרציניים.

שנית, גם באמירה הזו יש הרבה חוצפה ואי-אמת. החיים בכנסת ובעיקר בממשלה על חשבון הציבור הם נוחים ומפנקים עד מאוד, ונוספות להם השררה השלטונית הנעימה ויכולת ההכרעה הלאומית ששוות לפוליטיקאים כל מחיר.