אובדן האינטימיות
הרשת החברתית הפכה למקום שבו בני נוער מקיימים מערכת יחסים - וחושפים אותה לכל. מערכת החינוך חייבת לתת לכך מענה
שתי העובדות האלה ועוד נתונים ואירועים אחרים הם נורות אזהרה בדבר הצורך לספק לדור הצעיר חינוך רלוונטי למשהו הזה ש"לא מדברים עליו". פעם הייתה נכנסת אחות בית הספר לכיתה בחטיבת הביניים, עם תרשים של גוף האישה (לבנות) וגוף הגבר (לבנים), ובתום כמה שיעורים מביכים כאלה, שאגב, לפחות בחלק מהמקרים הועברו לבנים ולבנות בנפרד, נגמר מערך השיעור של "חינוך מיני".
באותם ימים אחות בית הספר ידעה יותר ועשתה יותר מהתלמידים התמימים והנבוכים שישבו מולה. ואם הם לא היו כאלה תמימים, הם לפחות היו מספיק נבוכים כדי לשאיר זאת בחדרי חדרים. היום המצב השתנה. רבים מבני הנוער כבר אינם תמימים וגם אינם נבוכים. זוהי עוד אחת מההשפעות הקיצוניות של הרשת החברתית על התפתחות החברה כאן: חוסר ההבנה המוחלט של צעירים רבים את מהותה של האינטימיות. את הקשר בין רגש למין. את הכבוד ההדדי שנקשר לשני הביטויים האלה. כמו שרצים לספר לחבר'ה בפייסבוק או בטוויטר - על כל חוויה או מחשבה, ומנהלים קשרים שלמים על בסיס של צ'יטוט וגלישה - הרשת החברתית הופכת להיות גם המקום שבו מנהלים מערכות יחסים אינטימיות וחושפים אותן לציבור. פעמים רבות לא מתוך רצון משותף של שני הצדדים.
זה נשמע כמעט מופרך שצריך ללמד מישהו מהי אינטימיות. מה משמעותם של יחסים קרובים כל כך ואישיים כל כך. מה חשיבותו של הצד השני. אבל העובדות מוכיחות שחייבים, שנגמר העידן שבו ניתן להסתפק בלהסביר לבני הנוער על אמצעי מניעה ו"הימים הבטוחים".
על ההורים להבין מה חסר לילדיהם, ועל מערכת החינוך לגבש תוכניות לימודים ושיעורים לאורך כל שנות התיכון, שבהן תונח המבוכה בצד והפיל הלבן יפורק. ולא, הכוונה היא לא למנוע מבני הנוער להיות פעילים או לצפות במה שהם מחפשים ברשת. זה כנראה לא יעזור, ואף יעצים את הצורך.
אבל צריך להבין מדוע נערים צעירים צופים כל כך הרבה בפורנוגרפיה, צריך לשמוע מה זה עושה להם ומה הם חושבים שזה אומר על יחסים אינטימיים. צריך להסביר להם את ההבדל בין הסרטים הגרוטסקיים לעתים שהם רואים באינטרנט לבין המציאות. את הפער בין מערכות
מן הסתם לקוראי שורות אלה זה מובן מאליו, אבל ריבוי מקרים בארץ ובעולם מוכיח שלא לכולם זה ברור. כשבחור צעיר מעלה את תמונותיה של חברתו המעורטלת, לא בטוח שהוא מבין מה הוא עושה. אחרי הכל גם הוא רואה שיש כאן לא מעט אנשים, ולא רק בישראל, שכך הם מנהלים את מערכות היחסים שלהם.
נוסף לכך, צריך למקם אותם על הציר שבין חוסר הכרה ברגשות הצד השני וחוסר הבנה מהי אינטימיות ובין רומנטיקה בלתי מציאותית המשייטת בין כוכבים ומסתיימת בטרגדיה, כמו סיפורו של רז אטיאס ז"ל. על מערכת החינוך לתת זינוק ולהדביק את ההתפתחויות הללו - ולהתאים את תוכנית הלימודים לצורכי החברה החדשים. ההפך לא יעבוד. דרוש תחום לימודים חדש בבתי הספר, וכפי שראינו בימים האחרונים - זה עניין של חיים ומוות.