הכל עדיין פתוח
אובמה סיים את העימות האחרון כמנצח והצליח להבליט את ניסיונו מול רומני. האם זה מה שישפיע על הקולות המתנדנדים? כנראה שלא
1. לחץ במחנה הדמוקרטי
כבר מתחילת העימות היה ברור שהנשיא אובמה בלחץ. הנשיא ומפלגתו מודעים היטב למומנטום שמיט רומני צובר מאז העימות הראשון לפני שלושה שבועות בקולורדו. רומני מחק או צמצם את יתרונו של אובמה במדינות המתנדנות ופתח את המרוץ שהיה נראה כמעט גמור. על כן, המטרה של אובמה הייתה לתקוף את רומני מהרגע הראשון ולהבליט את ניסיונו הרב (מול ניסיונו הדל של רומני) בכל הקשור למדיניות חוץ.
2.האסטרטגיה של רומני הצליחה חלקית
בניגוד לנשיא הלחוץ, רומני רק רצה לעבור את העימות בשלום. כדי להשיג מטרה זו היה עליו לעשות שני דברים: הראשון, למצב עצמו במרכז המפה הפוליטית (במקום בימין הלוחמני והאגרסיבי כפי שהצטייר במהלך הפריימריז של המפלגה הרפובליקנית) ובכך לפנות למתלבטי המרכז שטרם החליטו למי יצביעו – בעניין זה הוא נחל הצלחה יחסית (כל עוד לא איש לא ישווה את דבריו מהלילה לאלה שאמר לפני מספר חודשים וימצא את הסתירות הרבות). השני, להיראות "נשיאותי" כשהוא מדבר על נושאי חוץ – פה היה לו קשה יותר משום שהוא פשוט לא מבין הרבה בנושאים אלה וניכר היה עליו שהוא חש שלא בנוח.
3. מדיניות החוץ של אובמה היא הצלחה
מיט רומני ניסה, אבל לא מצא נקודות תורפה אצל הנשיא בתחום מדיניות החוץ (למעט ישראל, שאליה תכף נגיע) ונאלץ להודות שוב ושוב שהוא, למעשה, מסכים עם מדיניות הנשיא. רומני קורא סקרים ויודע שהאמריקאים מרוצים מאובמה על כך שסיים את המלחמה בעיראק, הציג מתכון ברור לסיום המלחמה באפגניסטן, וחיסל את אוסמה בין לאדן.
רומני אפילו צידד בחוסר תמיכתו של אובמה בנשיא המצרי הקודם, חוסני מובארק, בימיה הראשונים של "מהפיכת תחריר". אובמה ספג על כך ביקורת רבה בישראל ובעולם הערבי, אך רומני לא הציג אלטרנטיבה לגישה זו. בנושא הגרעין האיראני, ניסה רומני לשוות לקולו טון תקיף יותר אבל גם פה נאלץ להסכים עם הנשיא שמלחמה חייבת להיות מוצא אחרון בהחלט.
4. לישראל אין מה לדאוג
כצפוי, שני המועמדים הביעו תמיכה גורפת בישראל והכריזו שיעמדו לצידה אם תותקף בידי איראן. את נקודת התורפה הפוטנציאלית – על כך שלא ביקר בישראל בארבע השנים האחרונות - נטרל אובמה היטב כשהזכיר שהוא ביקר כאן כמועמד בקיץ 2008, אך (שלא כמו רומני) לא עסק בגיוס כספים אלא הלך ל"יד ושם" ולביקור בשדרות.
ישראל הוזכרה מספר רב של פעמים אך טוב שלא הפכה לנושא המרכזי בעימות. ישראל חייבת להיות נושא שעליו שתי המפלגות לא מתעמתות. מבחינה אסטרטגית, ישראל זקוקה להמשך התמיכה הן של הדמוקרטים והן של הרפובליקנים.
5. הדיון היה פחות מעניין
העימות השלישי היה הרבה פחות מעניין בהשוואה לעימות הקודם שנערך בניו יורק. העימות בשבוע שעבר היה מרתק משום שההבדלים בין שני המועמדים ניכרו בכל משפט ובכל הצהרה. בוחרים שטרם קיבלו החלטה קיבלו תשובות שונות בתכלית במגוון רחב של תחומים.
הלילה, לעומת זאת, רומני הסכים עם מדיניות החוץ (המוצלחת) של אובמה ובמקום להתווכח על מהות, החליפו השניים מהלומות
אין ספק שאובמה היה טוב יותר בעימות עצמו והוכיח עליונות ברורה על יריבו כתוצאה מהניסיון הרב שרכש בארבע השנים האחרונות. אולם, ספק אם העימות הנ"ל ישפיע בצורה משמעותית על המתלבטים המועטים שעוד נותרו. יש עוד שבועיים לבחירות ועדיין הכל פתוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם