
הזדמנות לשינוי אמיתי
שלטונו הכלכלי הארוך של נתניהו שחק את שכבות הביניים והרחיב את הפערים הכלכליים בישראל. הבחירות הקרובות הן הזמן להחליף אותו
מ-1996 ועד היום היה נתניהו שר-העל הכלכלי במצטבר כמעט 10 שנים. כתוצאה משלטונו הכלכלי הארוך נשחקו שכבות הביניים, וישראל הפכה לאחת משלוש המדינות בעלות הפערים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם המפותח. בתחומי הבריאות הורע מצבנו האישי. כמעט כל שקל שני שאנו מוציאים על בריאותנו מוצא מכיסנו הפרטי. קרנות הפנסיה הוצאו לשוק ההון, כדי לבנות בישראל "שוק הון משוכלל".
היום איננו יודעים איזה סכום יעמוד לרשותנו ביציאתנו לגמלאות. קצבאות הביטוח הלאומי לסוגיהן קוצצו. מצבם של הגמלאים בישראל הורע ללא הכר. כשליש מבני 65 ומעלה תלויים בשירותי הרווחה, ומחירי הדירות ממשיכים לעלות. בקיצור, כל הגורמים שהולידו את גל המחאה הגדול, שלא היה אלא מחאה נגד מדיניותו הכלכלית של נתניהו, שרירים וקיימים.
והנה נתניהו, ממש כמו הממשלות ביוון, ספרד, איטליה ופורטוגל מבקש, כתרופה לגירעון ה"גדול" שנפער לכאורה בתקציב המדינה, לקצץ קיצוצים גדולים בתקציב המדינה ולהעלאות מסים לשכבות הביניים, דבר שירע את המצב, משום שייפגע עוד יותר בכוח הקנייה של הציבור. אך בעוד ממשלותיהן של ארצות אלו אנוסות לעשות זאת תמורת כל מיני חבילות וסידורי "הצלה" הנכפים עליהן על ידי ה"טרויקה" (קרן המטבע הבינלאומית, נציבות האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי), הפועלים כשלוחותיו של ההון הפיננסי, מדינת ישראל עושה זאת בהתנדבות.
זוהי מדיניות מחושבת של הרס מדינת הרווחה, שאותה כופה הסקטור הפיננסי-ספקולטיבי. מדינת הרווחה הייתה מבוססת מראשיתה על ברית בין הון הייצור וציבור השכירים כנגד ההון הפיננסי-ספקולטיבי. מיתונים ומשברים מגדילים את תלותם של היצרנים ומשקי הבית בבנקים, ולכן מטיל אותנו הסקטור הפיננסי, שנתניהו הוא מנהיגו הגדול והחשוב בישראל, למיתונים תקופתיים, לעתים אף תוך סיכון עצמי (שנגדו מבטחים עצמם חבריו בעוד מועד).
ומה עושה נתניהו נוכח ההרעה במצבם הכלכלי האישי של אנשים רבים, שהוא גורמו במחושב? מנופף בסכנה האיראנית, ברוח דבריו של מקיאבלי בספרו "הנסיך": "והיו נסיכים שהקימו אויבים על עצמם ופרנסו את איבתם". לפתע איראן המתקדמת לגרעין (שגם לאחר ניסוי גרעיני, חלילה, אך עדיין ללא ראש נפץ גרעיני הנישא על ידי טיל שיכול לחצות את קו ההגנה הישראלי, לא תהווה איום שיאלץ את ישראל לסטות ממדיניות הגרעין המסורתית שלה) היא סכנה קיומית לישראל, אף יותר מזו שניצבנו בפניה בתש"ח או במלחמת יום הכיפורים.
מאז ומתמיד ביקשו יריבי מדינת הרווחה, שהינם גם יריבי הכיוון היצרני
וכדי להבטיח לעצמו תמיכה ציבורית רחבה, כדי שהציבור יחזור ויבחר ביריב הגדול של רווחתו וביטחונו כמנהיגו, הוא מבטל את הפלורליזם והעצמאות בכלי התקשורת על ידי הצפת ישראל בחינמון הממומן על ידי ענק הימורים, שאף האינטרסים שלו מנוגדים לשגשוגנו ורווחתנו החומריים.
מדינה בעלת פערים גדולים וללא מערכות רווחה נאותות השרויה בעימות גרעיני גלוי עם שכנותיה וללא חופש עיתונות אמיתי, זוהי תוכניתו של נתניהו, ממשיכם – בעיני עצמו – של דוד המלך והמכבים.
הקדמת הבחירות היא הזדמנות להקדים את החלפתו של נתניהו.
הקמת גוש סוציאל-דמוקרטי גדול, פתוח באמת בפני אנשי תנועת המחאה והציבור הרחב (ללא התניית קבלת זכויות במפלגות במשך חברות בלתי סביר) ובעל מצע חברתי נועז באמת (ועדיין אין כזה) ובעל תוכנית מדינית ברורה, שעיקרה חלוקת הארץ וכינונם של גבולות ביטחון ועומק אסטרטגי, אשר יקטינו את תלותנו באופציה הגרעינית, כבסיס לשלום – זוהי התוכנית שחייב לאמץ הגוש שראוי שיחליף את נתניהו.
הכותב הוא מתאם הפעולות של ארגון הגג "ברית חברתית"; המאמר מבטא את עמדתו האישית של הכותב