שובו של השד העדתי
התסיסה בליכוד עם פרישתו של השר כחלון מעידה על שיח מיושן. שיבוץ המועמדים צריך להתבצע לפי שיקולים מקצועיים, ולא לפי ארץ המוצא
ח"כים בליכוד נשמעו מתלוננים שרשימתם היא "אשכנזית" מדי ואינה מייצגת כראוי את ציבור בוחרי הליכוד. לא נשמעו שם תלונות על לכתו של שר פעיל שנאבק בטייקונים, אלא על היעדר ייצוג לעדות המזרח.

החיבור האוטומטי בין "מזרחי" ו"חברתי" הוא מעוות. שלי יחימוביץ' האשכנזייה היא לא פחות חברתית מעמיתיה בש"ס. לכן הגישה שלפיה יש לשלב עסקנים ייצוגיים, בנוסח רשימות מפא"י לכנסת, בלתי מועילה ואינה משרתת את המטרות הלאומיות שהליכוד פועל לקדמן.
חסידי הגישה של העדפה מתקנת בתחום העדתי מרבים לדבר על הפערים הכלכליים-חברתיים בהלימה לקווים עדתיים. אבל עניין זה הולך ומיטשטש, שכן בעשורים האחרונים הגיעו רבים מבני עדות המזרח לעמדות הנהגה. הם איישו כבר את כל התפקידים הבכירים - נשיא, שר ביטחון, שר חוץ, שר אוצר, רמטכ"ל, שרים, ראשי ערים, מועצות מקומיות ועוד. גם בקרב האליטה הכלכלית ניכרה בשנים האחרונות מעורבות של אנשי כספים ופיננסים "מזרחיים", וכך גם באליטה התרבותית.
על הליכוד כמפלגת שלטון
על הליכוד להציב סדר יום לאומי, שמקדם השקעות בחינוך ובתשתיות, כדי לצמצם את הפערים בחברה הישראלית, סדר יום שמשרת את האינטרס הכללי. יש לקוות אפוא שחזרתו הלא מבורכת של השד העדתי למחוזותינו היא זמנית בלבד ואיננה מבשרת על חידוש התופעה.
הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים, וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב