כחלוניזם? שוק המזון צריך רפורמה אחרת
שוק התקשורת איננו שוק המזון. משרד התמ"ת צריך לעודד ייצור מקומי - כלל בסיסי בפיתוח כלכלי של מדינה. אחרת נשלם בבריאות
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
השוואה בין שוק התקשורת לשוק המזון היא אמירה ברורה, שטומנת בחובה תפיסת עולם. לא, ממש לא חברתית, למי שהתבלבל לרגע. הגזירה השווה מעלה סוגיה מעניינת: מהו מחירו האמיתי של המזון. מחיר המזון אינו נמדד רק במחירו בקופת המרכול, ברמת הפרט, אלא יש לו מחיר כבד, גם ברמת המדינה. בעיקר על תקציב הבריאות. ולא רק.
זה לא שאין הגיון כלכלי בעידוד התחרות. יש. אך המודל ליישומו בתחום המזון הוא לחלוטין אינו המודל שהושק בשוק התקשורת. המשמעות של ייבוא מזון מאסיבי, ללא מערכת קפדנית שתבקר על איכותו, ותפקח - מסוכנת מאוד.
דוגמה מעניינת ניתן ללמוד משוק החלב. מדינת ישראל מייצאת מעט מאוד מוצרי חלב לאירופה. למרות זאת, יספר לכם שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, על הבדיקות הקפדניות עושים להם האירופאים, לאורך כל תהליך הייצור, בטרם יתנו לסחורה שלנו להכנס לארצם.
חקלאות בלתי אפשרית
בישראל, רק לשם הבהרה, מערכת הפיקוח נשענת בעיקר על "הצהרות יצרן המזון". אין מערכת מסודרת, יעילה ואפקטיבית. אחריות הפיקוח מפוזרת בין משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת. עובדתית, אין ניהול משותף של המידע הקיים אצל גורמי הפיקוח על מזון, אין חלוקת עבודה מסודרת ולא ידוע לי על איזו מערכת מוסדרת של אכיפה יעילה ופיקוח.
ממצאי המבדקים, גם כשקיימים אינן שקופים לציבור. לפיכך, לא ברור לי מאין שואב משרד התמ"ת את היהירות להוביל תקנות יבוא שכאלה מבלי שמסוגל אפילו להתמודד בעצמו עם הקיים.
משרד התמ"ת צריך לעודד
ייצור מקומי. זהו כלל בסיסי בפיתוח כלכלי של מדינה. ההתנהלות שמוביל המשרד כיום, פוגעת אנושות ביצרני המזון המקומיים, ובראשותם החקלאים. הדה-לגיטימציה שחווים כיום החקלאים הופך את החקלאות לכמעט בלתי אפשרית. בעולם וירטואלי כשלנו נראה שיש מי ששכחו שייצור מזון מקומי הוא בסיס הכלכלה, בסיס החברה שלנו, בסיס קיומנו.
אז פעם הבאה שאתם שומעים את המושגים "כלכלה חופשית" ו"תחרות". תשאלו מה עם ייצור מקומי? איכות? בריאות? שוק התקשורת איננו שוק המזון, והמזון הזול והפופוליסטי של התמ"ת - הולך לעלות לנו ממש ביוקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם