יעד שמירת הטבע שהתפספס למדינה
ישראל חתומה על אמנה בינלאומית לשימור המגוון הביולוגי, אבל הנושא לא נמצא בראש סדר היום של המשרד להגנת הסביבה. אם הוא לא יקודם, אומרים בחברה להגנת הטבע, הציבור הוא שייפגע
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
באחרונה התקיים כנס בהשתתפות 11 המדינות החברות באמנת שימור המגוון הביולוגי, ובהן ישראל. אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי של החל"ט, וד"ר עפרי גבאי, אקולוגית החל"ט, שקדו על ניתוח המחויבות הישראלית לעמידה במטרות שהוצבו לה. הדוח בדק את הפערים המהותיים בין היעדים שהתחייבה להם הממשלה לבין השגתם בפועל.
◄אחרי שנה: השמירה על המגוון הביולוגי בגיבוש
◄וילה בג'ונגל: מלחמת המינים שפוגעת בחי ובצומח
◄התוכנית לשימור המגוון הביולוגי לאישור הממשלה
אמנת שימור המגוון הביולוגי נחתמה בשנת 1992, וישראל אישרה אותה ב-1995. אחרי 18 שנים, שבמהלכן החמירה תנופת הפיתוח בעולם את מצבו של המגוון הביולוגי, נפגשו נציגי המדינות החתומות על האמנה כדי לקדם את הנושא. בשנת 2010 התכנסו המדינות ביפן, החליטו על תוכנית אסטרטגית בעלת 20 מטרות אופרטיביות והתחייבו לממשן עד שנת 2020. בשבוע שעבר נפגשו שוב נציגי המדינות כדי לבחון את קצב ההתקדמות, אולם אז, אומר רוטשילד, "לישראל לא היה מה להציג".
"הוחלט שם שהמדינות העשירות יותר יקצו 10 מיליארד דולר בכל שנה לשמירה על המגוון הביולוגי במדינות המתפתחות", מסביר רוטשילד. "אנחנו לא מבקשים מממשלת ישראל לשלוח כסף לקונגו על מנת להגן על המגוון הביולוגי שם, את זה נשאיר לגרמנים ולקנדים, אבל אנחנו כן מבקשים להשקיע משאבים לשמירה על המגוון הביולוגי שלנו".
אז מה זה בכלל מגוון ביולוגי? למעשה זה עושרו של הטבע - מגוון היצורים החיים, הקשר בינם לבין סביבתם ותועלתם לאדם. הטבע מספק לאדם שירותים חיוניים לקיומו: איכות אוויר ומים, מזון, האבקה של גידולים חקלאיים ותרופות. לכל אחד מאלה השפעה ישירה ועקיפה על הקיום שלנו. כל פגיעה במגוון הביולוגי היא, בסופו של דבר, פגיעה באדם.
המגוון הביולוגי של ישראל נחשב לאחד העשירים בעולם, הרבה בזכות צומת הדרכים הגאוגרפי שהיא נמצאת בו, בין יבשות אפריקה ואסיה. עם זאת, הוא מצוי תחת איום חריף. קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD, ומשמעות הדבר, אומר רוטשילד, היא
"המערכות האקולוגיות מטהרות לנו את המים ומייצרות לנו חמצן ומזון, ובשיקולי עלות-תועלת יש לנו אינטרס כלכלי-לאומי לשמור עליהן", מדגיש רוטשילד. מנתונים המעידים על ההידרדרות המואצת בישראל עולה כי 83% מהדו-חיים, 35% מהזוחלים, 60% מהיונקים ו-30% מהצמחים האנדמיים (הצומחים רק בישראל) מצויים בסיכון. גם שלל הדיג בכינרת ובים התיכון דעך בעשרות אחוזים בעשור האחרון, ו-160 מיני צמחים פלשו לשטחים הטבעיים וגרמו נזק גדול לחקלאות, לטבע, לכלכלה ולבריאות.
"המשרד להגנת הסביבה פרסם חוברת על המגוון הביולוגי, אבל לא הפעיל תוכנית. יש במסמך הזה חומר חשוב ורב מאוד וכתבו אותו טובי המומחים, אך הוא לא תוכנית אופרטיבית כי אין בו יעדים, תעדוף, לוחות זמנים, חלוקת אחריות ובעיקר הקצאת תקציבים.
"רשות הטבע והגנים עושה לילות כימים כדי לשמור על הטבע, המשרד להגנת הסביבה פועל, למשרד החקלאות יש תוכנית שנקראת בנק הגנים. נעשים הרבה צעדים חיוביים, אבל הם מבוזרים, קטנים מדי ולא מתקרבים אפילו להתמודדות עם האתגר הזה. הפלטפורמה המתאימה היא תוכנית לאומית, שתיקבע בחקיקה, תהיה מתוקצבת ותכיל לוחות זמנים", מבקר רוטשילד את המסמך של המשרד להגנת הסביבה.
עוד מציין רוטשילד כי על-פי האמנה, בשנת 2015 כל מדינה תצטרך ליישם את התוכנית הלאומית, וכדי לעמוד בהתחייבות על ישראל להעביר החלטת ממשלה לאישור התוכנית כבר ב-2013. "העדות שהעסק לא מקודם כמו שצריך היא שהשר להגנת הסביבה קבע רשימה של 5 יעדים מרכזיים למשרד, ונושא המגוון הביולוגי לא נכלל בה", מסכם רוטשילד בפסימיות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה עורך בימים אלה ניטור והערכה של כלל בעלי החיים והצמחים בכל המערכות האקולוגיות בישראל באמצעות תקציב של כ-10 מיליון שקל. פעולות אלה הכרחיות ליצירת בסיס מידע לשם קבלת החלטות מושכלות. בד בבד המשרד מגבש הצעת מחליטים עם משרדי המשפטים, החוץ, הפנים, החקלאות ועוד, והיא תובא לאישור הממשלה במהלך שנת 2013.
"כל יעד המתווסף לרשימת 5 היעדים המרכזיים מחליף יעד חשוב אחר. עם זאת, כפי שניתן לראות גם כשנושא מסוים אינו כלול בה הוא מטופל ומקודם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם