ילקוט הכזבים
הכזב שישראל הפעילה "אמצעים מיוחדים" במצרים לפני מלחמת יום הכיפורים זועק לשמיים. אסור לאפשר לכזבים להפוך לאמת
נדמה לי שזאת התמונה ההולכת ומצטיירת עכשיו במדינה שלנו. הכזב מושל בכיפה, והאמת מושלכת לפח. יש כזבים שהם זמניים, ואין חשש שייכנסו לספרי ההיסטוריה וילמדו אותם. אולם יש כזבים העשויים לקנות להם מקום של כבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל, ויש צורך לבערם.
אני חוזר ל"ילקוט הכזבים" המופץ בימים אלו על מלחמת יום הכיפורים, ולבטח ימשיך במהלך השנה הבאה, במלאות 40 שנה למלחמה. ברצוני להתעכב כאן רק על כזב אחד. וכזב זה אומר כך: לקראת מלחמת יום הכיפורים הפעיל אמ"ן, בראשות האלוף אלי זעירא, את כל מערך האיסוף שלו, ובכלל זה את "האמצעים המיוחדים." זאת עובדה בדוקה כי כך מעיד זעירא.
אך מה אומרות באמת העדויות? ובכן, בשבוע שעבר פורסמו עוד עדויות מוועדת אגרנט על מלחמת יום הכיפורים, שנועדו להעשיר את הידע הציבורי. אולם הציבור קורא ורואה רק את מה שהתקשורת בחרה להציג לו. והתקשורת היא סלקטיבית. היא לא הציגה לו (למעט אתר אינטרנט אחד) את עדותו של השר ישראל גלילי, איש אמונה וסודה של גולדה מאיר בענייני ביטחון.
אז להלן קטע מאלף מעדותו: יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, שואל את גלילי על מה התבססה הרגשת הביטחון של אמ"ן והרמטכ"ל בדיון ב3- באוקטובר שנקבל התרעה ברורה על צליחת התעלה על ידי המצרים; גלילי משיב שההישגים האלקטרוניים הגדולים, שהוא ידע עליהם, הם אלו שהזינו את הביטחון.
ידין מקשה עליו: "אתה היית בטוח שכל האמצעים הללו מופעלים כל הזמן"? גלילי: "בטוח בהחלט." ידין: "עדיין בטוח"? גלילי: ..." אני שמעתי מראש הממשלה שיש בזה סימני שאלה אם אמנם הופעלו האמצעים המיוחדים האלו. אני מדבר ביחס לחזית המצרית."
ידין: "אומר לך שאין סימני שאלה." גלילי: ..." לאיזה צד: הופעלו או לא הופעלו"? ידין: "שלא הופעלו." כאן מתערב חבר אחר בוועדה ואומר שזה כבר לשלב המסקנות, אך ידין ממשיך: "לא, אני אומר עדויות, לא רק מסקנות."
גלילי: "עדויות שהאמצעים האלו לא הופעלו"?
למה לחכות לחשיפת עדויות. אלוף (מיל') אבי יערי, מהמתריעים על המלחמה ב,1973- ישר ואמין מאין כמותו, כותב בספרו "בדרך ממרחביה, חייו של איש מודיעין" (זמורה-ביתן, 2003 ) בעמוד :176 "בישיבת הערכה אצל ראש אמ"ן דנו באמצעים שיש להפעיל לקראת יום הכיפורים כדי למצות את המודיעין הדרוש לנו. נטען שם שמאחר שאין ידיעות הסותרות את הערכת המודיעין שלא עומדת לפרוץ מלחמה, אין צורך להפעיל במצרים אמצעי מודיעין נוספים, ואפשר להסתפק בקיימים."
הכזב ש"האמצעים המיוחדים" הופעלו זועק לשמיים, וזה אולי גדול המחדלים של אמ"ן. הטרגדיה אצלנו היא שמי שמטפח כזב, ימשיך לטפחו גם כאשר הכזב מופרך לחלוטין והאמת זוהרת. אסור שבנושאים אלו יונצח "ילקוט הכזבים" בעידודה הנלהב של תקשורת סלקטיבית להחריד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם