מצננים את השלום הקר
הקביעה ביומון המצרי "אל-אהראם" כי שיגור הרקטות מעזה הוא תגובה ל"כיבוש" משקפת את עמדת "האחים המוסלמים" כלפי ישראל
יחד עם זאת, ניתן בהחלט למצוא גם גישה מעט מאזנת. אם כן, מעניין לראות כיצד רואים במצרים את ההסלמה בדרום, על מי מוטלת האשמה ואם סיקור האירועים הוא הוגן. העיתון "המצרי היום" (אל-מצרי אל-יום) דיווח על הכתבה המלאה במעריב בדבר הלחץ והאיומים שהפעילה קהיר בימים האחרונים על ישראל לא לצאת למבצע בעזה; לחץ שגבר בייחוד לאחר שיחתו של ראש הממשלה נתניהו עם השגרירים הזרים בעניין המצב בדרום, כחלק ממהלך הסברתי, לכאורה, טרום-מבצע צבאי.
גם בגרסתו האנגלית של העיתון ("מצרים העצמאית") ניתן לומר כי המתיחות בדרום סוקרה בצורה מאוזנת. לצד דברי שבח של איסמעיל הנייה לפלגים החמושים על הסכמתם להפסקת האש, הביא העיתון את דבריו של נתניהו על הצורך הישראלי בביטחון ועל הזכות של ישראל להגן על עצמה. יתרה מזו, "אל-מצרי אל-יום" גם מדווח כי חמאס שואב עתה עידוד, תמיכה וכוח מעלייתם לשלטון של "האחים המוסלמים" במצרים ומרגיש שיש לו "רשת ביטחון" מול ישראל.
מנגד, העיתון "אל-אהראם" ("הפירמידות") פרסם ידיעה: "מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו אתמול מטרות ברצועת עזה, וזאת אף שהושגה רגיעה )תהדיה( בין הפלגים הפלסטיניים לישראל בתיווך מצרי". כמו כן, ממשיך העיתון ומוסר כי בעוד על פי דובר צה"ל פגע חיל האוויר במחסן לאמצעי לחימה, במנהרה ובאתר לשיגור רקטות, ישראל פגעה בשטחים ריקים - אחד מהם על יד מרפאה של סוכנות הסעד אונר"א ("נזק נגרם למבנים הסמוכים") אולם, מה שמעניין בידיעה הוא הדיווח על "פציעתם של 24 מתנחלים מנפילת רקטת גראד בדרום ישראל על מבנה באזור נתיבות". יתרה מזו, ההתקפות המתמשכות של הפלגים הפלסטיניים, כך על-פי "אל-אהראם," הן "בתגובה לפשעים המתמשכים של הכיבוש והתוקפנות אשר גרמו לעשרות פצועים ושהידים".
"אל-אהראם" הוא אחד העיתונים הנפוצים ביותר במצרים ובעל שם בעולם הערבי. העיתון הוקם ב-1875 וכאמור, לרוב משקף את דעת הממסד השלטוני. מכיוון "שהאחים המוסלמים" שולטים במצרים, ובאידיאולוגיה שלהם הם מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל - ההתייחסות
על כן, נקל עלינו להבין את תגובתה של "מפלגת החירות והצדק", הזרוע המדינית של "האחים המוסלמים" ומפלגת השלטון במצרים, לחיסולו של אחמד ג'עברי. בהודעה שיצאה מטעמה אתמול גינתה המפלגה בחריפות את החיסול ואף הבהירה כי על ישראל להבין שהעולם הערבי, ובייחוד מצרים, עבר ועודנו עובר שינויים, ועתה מצרים "לא תותיר את הפלסטינים לבדם כמו בעבר (היינו, בעידן מובארק) אל מול התוקפנות הישראלית".
האם אלו התבטאויות שמטרתן לשחרר קיטור? בוודאי. אולם, ההנהגה הקאהירית יכולה גם לנקוט בצעדים מעשיים כמו הקפאה של שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון לשירותי המודיעין המצרי; או חמור מכך, הסכמה שבשתיקה לפעילות תקיפה של חמאס (או של שאר ארגוני הטרור הג'האדיסטים) מסיני נגד ישראל, מתוך מודעות לעובדה שישראל לא תתקוף אותם בשטח הריבוני של מצרים. ברי הוא, שצעדים מן הסוג הזה יעמידו את הסכמי השלום בסכנה ממשית.
הכותב הוא מומחה למצרים וסוריה במחלקה ללימודי מזה"ת באונ' בר אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם