אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
המתקפה בדרום מאפילה על כל הודעה על חזרה לחיים הפוליטיים. אולמרט, אוהד כדורגל מושבע. יודע שמי שמחמיץ הזדמנויות לכבוש, בסוף סופג שער בעצמו
בוא נניח לרגע שאולמרט תכנן להודיע היום במסיבת עיתונאים רבת חשיבות על חזרתו (או על אי חזרתו) לזירה הפוליטית. למי עכשיו אכפת אם אולמרט חוזר או לא, כשג'עברי מרחף לו בנחת מעל ראשינו.
המתקפה שהחלה בדרום, ונראית לפחות בהתחלה מרשימה ביותר, מאפילה על כל הודעה של אולמרט/לבני/מופז ושות'. אולמרט ידוע כאוהד כדורגל מושבע. מי כמוהו יודע שמי שמחמיץ הזדמנויות לכבוש, בסוף סופג שער בעצמו. כבר תקופה ארוכה שכולנו מחכים לשמוע את מוצא פיהם של אולמרט ולבני. חיכינו, חיכינו וחיכינו, ואז הגיע מבצע "עמוד ענן". ופתאום אולמרט ולבני כבר לא כל כך חשובים.
אצבעות שתי הידיים לא יספיקו כדי לספור את כמות הפעמים שבהן הבטיחו לנו מקורבי אולמרט ולבני שאוטוטו הם מספרים לנו על ההחלטה שלהם. כל פעם חיכינו מחדש עם המצלמות ועם מכשירי ההקלטה, ורק החתן והכלה הבריזו מהאירוע. עכשיו, כשהם אולי כן חשבו לבשר לנו מה הם מתכננים, כבר מאוחר מדי. הרכבת יצאה מהתחנה. השניים יאלצו עכשיו לחכות עד לסיומו של המבצע הצבאי בעזה. מי יודע אם ההודעה שלהם בכלל תהיה רלוונטית עד אז.
זריקת המרץ של הציונות הדתית
מהעבר השני, ללא קשר לאולמרט ולבני, שבוע לאחר בשורת בחירתו של נפתלי בנט, הגיע החלק השני של הפריימריז במפלגת הבית היהודי. קשה להפריז בחשיבות של הבאת עשרות אלפי מתפקדים, תוך שבוע, פעמיים לקלפיות. זה כשלעצמו מהווה חדשה מרעננת בפוליטיקה שלנו. ברוב המפלגות לא רואים מחזה כזה אפילו לא פעם אחת, שלא לדבר על פעמיים. החלק השני בזריקת המרץ של הציונות הדתית הושלם אתמול, עם רשימה שכמעט כולה עטופה בצבעים חדשים ומרעננים. עכשיו נותר השלב האחרון – איחוד כל חלקי הציונות הדתית תחת מפלגה אחת.
החיבור עם האיחוד הלאומי כבר לא יהיה שלם
ומוחלט, אבל הוא עדיין יכול להיות קרוב לזה. האיחוד עם מרבית חלקי האיחוד הלאומי (מפלגות תקומה ומולדת) עדיף על המשך הפילוג שהיה עד היום. בעוד בשמאל ובמרכז מתקשים אפילו לבטא את המילה "איחוד", ובחלק הימני חיברו שתי מפלגות שספק רב אם הן באמת מתאימות אחת לשנייה (הליכוד וישראל ביתנו), האיחוד בציונות הדתית הוא צורך בסיסי ומחויב המציאות. אין בלעדיו קיום פוליטי. נותר רק לקוות שהאיחוד, שכרגע נראה סגור ובטוח, לא יסתיים בקול נפיחה חלושה, כמו בפעם הקודמת, בעקבות ויכוחים על מיקום או ג'ובים. אם כבר בשורה חדשה, אז עד הסוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם