הקרב רק מתחיל
הרשימה החדשה היא מכה לעמיר פרץ, אבל לא מכה ניצחת. הוא נבחר במקום השני והצליח להכניס את אנשיו פנימה. פרץ יילחם בכל הכוח נגד כניסה לממשלת נתניהו-ליברמן, בניגוד ליחימוביץ' שלא פוסלת את הדרך פנימה
גם הסיסמאות וקריאות השמחה שנשמעו היום בבית ברל נלקחו משדרות רוטשילד. "העם דורש צדק חברתי" ו"הון-שלטון עולם תחתון", צעקו הפעילים בגרון ניחר. על הבמה, שאליה נקראו הנבחרים, ראינו מעין פגישת מחזור של המנהיגים. מעניין מה חושבת דפני ליף על האנשים שאותם הזניקה לקריירה חדשה. חבל רק שחבר הכנסת דניאל בן סימון לא היה שם. בן סימון זיהה את המצוקות החברתיות הרבה לפני כולם וכתב עליהם בכישרון רב, אבל נזרק מהרשימה לכנסת. יחימוביץ' פשוט לא אהבה אותו.
המשקל החברתי ברשימה בולט בכל זאת, מה שמעיד על הנכות המדינית-ביטחונית בצמרת העבודה. אם סדר היום בבחירות יהיה מדיני, או אם ניכנס חלילה למערכה צבאית חדשה בקרוב, לרשימה הזו אין הרבה מה להציע. אפילו ברגע זה אין לעבודה מי שיכול להציג עמדה בהירה, מנומקת וסמכותית בנושא המדינה הפלסטינית שעליה הצביעה אתמול עצרת האו"ם ברוב גדול. יחימוביץ' ניסתה אתמול להיכנס למגרש הזה ותקפה את הכישלון של נתניהו באו"ם, אפילו לפני שדיברה על דוח העוני, אבל רק בנושא השני היא נשמעה אמינה הרבה יותר, באופן טבעי.
נבחרת מפלגת העבודה לאחר הבחירות הפנימיות
צילום: יוסי אלי
גוון שמאלני
כמו ברשימת הליכוד-ליברמן, האריות הוותיקים של המפלגה תפסו את המקומות הראשונים: יצחק (בוז'י) הרצוג, עמיר פרץ, איתן כבל ופואד בן אליעזר קשישא. מכאן ואילך, בניגוד לרשימת הליכוד-ליברמן, רשימת העבודה היא בעיקר רשימה של פנים חדשות. בסך הכול מדובר באנשים איכותיים, שעשו משהו בחיים, גם אם לא היו במערכת הפוליטית. בזכות הפעילות הזו אנשים כמו משה מזרחי, מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל או סתיו שפיר נראים חבר'ה אותנטיים שבאו לעבוד. נקווה שהפוליטיקה לא תהפוך אותם לחבורה צינית ונהנתנית, כפי שקרה לרבים שקדמו להם.
"גם בחלומות הטובים ביותר שלי לא יכולתי להעלות על הדעת הרכב כזה של רשימה", אמרה יחימוביץ'. קצת מוגזם. יחימוביץ', שקוראת לעבודה "מפלגת מרכז", אולי לא תאהב לשמוע, אבל מדובר אחרי הכל ברשימה בעלת גוון שמאלני מובהק, לפעמים גוון בוטה במיוחד. מרב מיכאלי, שפיר,
נחמן שי, נינו אבסדזה ויוסי יונה קרובים למרצ ואפילו לחד"ש הרבה יותר מאשר ליחימוביץ'. איפה הרשימה הזו ואיפה רשימת העבודה שנבחרה בפעם הקודמת לכנסת, בראשות אהוד ברק? מצד שני, יש כאן אפשרות בחירה חדה ואמיתית בין שני הפכים - הליכוד ביתנו והעבודה.
הרשימה החדשה היא מכה לעמיר פרץ, אבל לא מכה ניצחת. הוא נבחר במקום השני (קפץ שמונה מקומות מול הפעם הקודמת) והצליח להכניס את האנשים שלו פנימה איכשהו, בעיקר את דני עטר וראלב מג'אדללה. זו לא רשימה לעומתית ליחימוביץ', אבל פרץ עצמו הולך לתת פייט פנימי אדיר בשני מישורים: הוא יבקש להפוך את הסדר, ולרוץ בבחירות על תוכנית מדינית שאין למפלגת העבודה. פרץ גם יילחם בכול הכוח נגד הכניסה לממשלת נתניהו-ליברמן, אם תקום, בניגוד ליחימוביץ שלא פוסלת כלל את הדרך פנימה.
במלים אחרות: הקרב לא נגמר, הוא רק מתחיל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם