תפסיקו כבר: אל תעצרו לנו את הדרבי
לא, לא את המשחק במקרה של שירי נאצה. דווקא את ההתלהמות המטורפת, שרק תתרום עוד לבנה להרס הכדורסל הישראלי. זה אינטרס של כולנו, גם של מכבי ת"א

אוהדי הפועל ת''א. אין בדיוק תוכנית אופרטיבית דני מרון
מי שינסה לומר מילה על שמעון מזרחי, דייויד בלאט, ארגון "הלב הצהוב," לימור לבנת, משטרת ישראל ואגפים בתקשורת, שמילאו כולם תפקיד בליבוי היצרים לקראת משחק שחשיבותו סמלית יותר מספורטיבית ושתוצאתו ידועה מראש, יתמוך לכאורה בשירי שואה וייחשד אוטומטית בתמיכה בנאצים ועוזריהם.
לכן, פרט לכמה מאוהדי הפועל ת"א ויו"ר הקבוצה, שהשיבו מלחמה, התחושה בציבור לפני ההתמודדות הערב היא שברגע שתישמע הקריאה הראשונה שתאחל השמדת עם לצהובים, או לחילופין מוות ליו"ר הקבוצה, על המשחק להיפסק.
כמו במקרים רבים אחרים, הקונצנזוס הזה מופרך. חשוב להבהיר משהו, שנראה שנשכח: מאחורי השירים אין תוכנית אופרטיבית או משנה סדורה של אנטישמיות. אין מדובר בקריאות גזעניות של אוהדי קבוצה במזרח אירופה אלא של יהודים, שחלקם, סביר להניח, הם דור שלישי לשואה.
אלו קריאות שמבטאות, באופן לא מתוחכם במיוחד, תסכול משליטה ארוכת שנים של היריבה בליגה המקומית ואיבה לראשי המועדון. נכון, הקריאות פוגעות ברגשותיהם של ניצולי שואה רבים, אך ראוי לתהות מתי בדיוק הפכה ישראל למדינה איסטניסית ורחומה כל כך.
רגשותיי שלי, למשל, נפגעים פעמים רבות מהתבטאויות בעלות גוון גזעני של חבריה של השרה לבנת למפלגה, אך לא זכור לי שמישהו דרש לעצור דיונים במליאת הכנסת או במרכז המפלגה כדי להגן עליי. המציאות בציבוריות הישראלית רוויה באלימות מילולית, ואין כל סיבה להאמין שהאווירה במגרשי הספורט תהיה שונה. עם אלימות פיזית, כמובן, אין להשלים, אבל ההיסטריה סביב שירי השואה רק מסעירה את הרוחות ומגדילה את הסיכויים להתלקחות.
הנקודה המקוממת השנייה בדיון שהתפתח לפני הדרבי קשורה למצבו האנוש של הכדורסל הישראלי. הליגה חיכתה שנים לחזרתה של הפועל ת"א מהליכתה במדבר הליגות הנמוכות, וזכתה בסיפור אנושי ומרגש של מועדון אוהדים שבנה עצמו מאפס.
יש הרבה יותר דברים חיוביים מאשר שליליים בהפועל אוסישקין ת"א: קהל מסור שממש גודש בהמוניו יציעים במשחקי כדורסל בישראל ,(!) מאמן מוכשר וצבעוני, שחקנים ישראלים בתפקיד מפתח - אבל כל תשומת הלב לפני המשחק מופנית לכמה שירים מטופשים של אוהדים מתוסכלים ביציע.
בזמן שהיריבה הפוטנציאלית השנייה של מכבי, הפועל ירושלים, השקיעה את הסנטים האחרונים שלה במאמן וסגל כושלים, התקווה הכמעט אחרונה של הענף להתרומם היא הפרויקט המרגש של אוהדי הפועל.
זה אינטרס של כולנו, גם של מכבי ת"א. הפסקת המשחק הערב לא תתרום דבר לירידה במפלס האלימות בכדורסל הישראלי. היא סתם תהיה צעד נוסף, אחד מני רבים, בחיסולו.

אוהדי מכבי מוחים נגד קיום הפיינל-פור. זה בסדר?
צילום: דני מרון