תגובה ציונית לא הולמת
הנרטיב הפלסטיני קורא תיגר על זכותו של העם היהודי בלב מולדתו. בניית יחידות דיור נוספות ביו"ש בתגובה היא מעט מדי ומאוחר מדי
המהלך של אבו מאזן באו"ם הוא אחד מהם. לא במקרה הוא בחר דווקא בכ"ט בנובמבר, וזה לא הצעד הפלסטיני היחיד שנועד לחקות את שיטות העבודה של התנועה הציונית ולהעתיק את המיתוסים שלה. מאחורי המהלכים מהסוג הזה עומדת לוחמה פסיכולוגית שנועדה לאותת לישראלי הנבוך שהפלסטיניות היא הציונות חדשה, ולבשר לרחוב הפלסטיני שהיא עומדת לרשת את הציונות ולבוא במקומה.
"מעט מדי ומאוחר מדי". בנייה במעלה אדומים צילום ארכיון: אי-פי
בזירה המדינית והדיפלומטית אבו מאזן מאתגר את ממשלת ישראל ואת משרד החוץ שלה. ההליכה לאו"ם היא הפרה יסודית של כל ההסכמים בין ישראל לפלסטינים. אבל בזירה היותר חשובה, התודעתית וההיסטורית, הוא תוקף את הרעיון הציוני - ועל הרעיון הציוני להשיב אש אל מקורות הירי.
אולי דווקא בעידן הפוסט מודרני, עם האמיתות היחסיות והנרטיבים המתחלפים שלו, קל יותר לנסח את הדברים האלה במילים פשוטות: מתנגשים כאן שני סיפורים - הציוני והפלסטיני. הסיפור הפלסטיני אומר שהארץ הזו מן הים ועד הירדן היא אדמה פלסטינית, וכל היהודים כאן הם מתנחלים או צאצאים של מתנחלים שהתיישבו בזמן מן הזמנים על אדמה ערבית. הסיפור הציוני אומר את ההפך: שהארץ הזו מן הים ועד הירדן היא ארץ אבותינו, וכל הערבים כאן הם צאצאים של מתנחלים שהתיישבו בזמן מן הזמנים על אדמת העם היהודי.
חכמי ה"פוסט" בישראל אומרים שאכן אין אמת אחת. כל אחד והסיפור שלו. אבל אז, דווקא אז, נשאלת השאלה הבאה: איזה משניהם הוא הסיפור שלך? אם לכל אחד הסיפור שלו, הרי גם אתה "אחד". מה הסיפור שלך, הציוני או
הפלסטיני? אם אין אמת אחת, אתה לא יכול היות מהאו"ם.
וצריך להבהיר שוב, מהנרטיב לא נובע באופן מוחלט מה צריך להיות הפתרון המדיני של הקונפליקט, ומהן הזכויות שרכשו לעצמם המתנחלים האלה או האלה מתוקף העובדה שהם כבר יושבים על אדמתם עשרות או מאות בשנים. על כך יש ויכוח מדיני מעשי מוכר וידוע עד לזרא. אבל יש רגעים שהקונפליקט נע מן המישור המדיני אל המישור הרעיוני היסטורי - ומתרחשת התנגשות בין שני הנרטיבים עצמם.
ברגעים כאלה אין לרעיון הציוני מי שיגן עליו אלא מדינת ישראל. על פי הכתוב במגילת העצמאות שלה, לשם כך היא הוקמה. לכן גם אם מותר לממשלת ישראל בימים כתיקונם, מתוך שיקולים פרגמטיים, לצמצם ולהגביל את ההתיישבות היהודית בחלקי הארץ השנויים במחלוקת, כאשר מישהו קורא תיגר על עצם זכותו העקרונית והמוסרית של העם היהודי בלב מולדתו - אין ברירה אלא לענות לו בתגובה ציונית הולמת כפשוטה.מבחינה זו, החלטת הממשלה על תכנון כך וכך דירות ביהודה ושומרון, ובנייה ממשית של רק חלק קטן מהן ורק בגושי היישובים המוסכמים, היא מעט מדי ומאוחר מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם