הטקס לנספי אסון הכרמל: "44 נשמות יקרות שלא ישובו"
שנתיים אחרי השריפה שגרמה למותם של 44 סוהרים, שוטרים וכבאים, התקיים היום האירוע הממלכתי ללא רה"מ ושר הפנים. חופית חייט, אלמנתו של דני ז"ל: "כל חודש הוא שיגרה של הכאב, אך בחודש זה, חג חנוכה, חג האור, לנו כבה האור"
גם בתום הטקס עמדו המשפחות כולן, תחת גשם, ליד האנדרטה שעליה חקוקים שמות הנספים, ממאנים להאמין ולהיפרד גם שנתיים אחרי מהמקום ומהעיקול שבו אירע האסון.
מאות בני משפחה וחברים הגיעו לטקס הזיכרון הממלכתי, כשאת הממשלה ייצג בטקס השר יצחק אהרונוביץ'. כמו כן הגיעו לאירוע מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, נציב שירותי כבאות והצלה של ישראל, רב טפסר שחר איילון, נציב שב"ס אילן פרנקו. ריבה טבצ'ניק, אמה של אהובה ובת-שבע חייט, אימו של דני ז"ל, ידליקו את אבוקת הזיכרון. משפחות רבות מספרות כי גם אחרי שנתיים, האסון עדיין לא נתפס בקרב המשפחות והחברים.
דוד דיין, ששכל את בנו יוחאי שמעון דיין: "כגודל האסון, כך גודל העלבון בטקס הזה. אני לא יכול שלא להוקיר את המאמצים שעושים אנשי השב"ס לקיין את הטקס, אבל אני בוש ונכלם מעוצמת הטקס וממי שלא באו אליו. דיין עמד במשך דקות ארוכות עם המפכ"ל דנינו ושטח בפניו לא מעט מהטענות שיש לו ולמשפחה.
בת שבע חייט, אימו של דני אמרה בין היתר: "אלו ימים קשים, ימים של טקסים וזיכרון. ימים של כאב וזעם. אנחנו מתמודדים עם הכאב הזה כל יום והיום זה קשה במיוחד ומעצים".
ניצב בדימוס חיים קליין, חמה של טופז אבן חן ז"ל, התבטא כי הוא מרוצה שלא הגיעו פוליטיקאים לטקס כיוון שהוא לא צריך להיות טקס פוליטי, אלא זיכרון ואין מקום למשהו אחר. המשפחות כולן, תחת גשם, עומדות ליד האנדרטה שעליה חקוקים שמות הנספים, ממאנים גם שנתיים אחרי מהמקום ומהעיקול שבו אירע האסון.
חלק מהמשפחות מחו בצורה מופגנת על כך שלא היו עוד נציגים של הממשלה מלבד אהרנוביץ': "שנה שעברה היו כאן 2000 איש, השנה 1000 ושנה הבאה יהיו 500. בעוד כמה שנים לא יזכרו אותם בכלל".
חופית חייט, אלמנתו של הכבאי דני חייט ז"ל, שנספה באסון הכרמל, הייתה הנואמת המרכזית בטקס האזכרה הרשמי ל44- הנספים בשריפה. הטקס מתקיים ליד האנדרטה שהוקמה ליד קיבוץ בית אורן.
"אני חופית חייט, אלמנתו של דני, אמא לקורן, אמיתי ואלה, שחוגגת החודש שנתיים. בשני לדצמבר השתנו חייהם של 44 משפחות. שלושה כבאים, שלושה שוטרים, קצינים, סוהרים והנהג, גברים ונשים מובחרים שהתנדבו לעזור בכיבוי השריפה. כל אחד עם אמונה במשימתו. כולם רצו להציל אנשים והתנדבו כשהם מימשו את הערכים שלהם שבוססו על נתינה וערכים עד תום.
"היסוד של הגבורה הוא אינו האומץ, אלא הנכונות להגנה עצמית", ציטטה, "הגיבור דבק במשימתו, למרות הקשיים. דני מצא את ייעודו בחיים ומיצה את כישוריו בחיים, הוא שאף להרחיב את שירותי ההצלה והכיבוי ויזם את
"כך הם היו כולם, אנשים שאהבו את משפחתם ועבודתם, את החיים. 44 נשמות יקרות שלא ישובו עוד. אנו המשפחת נקרעות בין להנציח ולכאוב ובין להיאבק על המשך את החיים. כל חודש הוא שיגרה של הכאב, אך בחודש זה, חג חנוכה, חג האור, לנו כבה האור והנר.
"פתאום נכנסו לשיגרה של טקסים ואזכרות, איש איש בצערו ובאובדנו. בשאלות הרבות שלא עוזבות לרגע, עוצמתם מפריעים לוותר, לשמוח, לקבל. הכאב הפרטי ילווה אותנו עד יומנו האחרון, אבל בבחירה בקדושת החיים נמשיך להנציח ולהצליח להתמודד כי במותם ציוו לנו את החיים.
"אאחל לכל הלוחמים, שימרו על עצמכם, המשיכו לעשות עבודתכם נאמנה, אבל הישארו גיבורים חיים. אסיים בציטוט מתפילת הכבאי: "ואם בהתאם לרצונך אלי, אאלץ להקריב את חיי, אנא ברך את משפחתי וילדיי".
השר לביטחון פנים, ישראל אהרונוביץ', אמר בטקס: "שנתיים חלפו מאז הימים הנוראים בהם האש כילתה את החיים. האש, שהחריבה פיסות טבע על יושביה ואת הנורא והאיום, נשים, גברים, נער, הורים . 44 עולמות שהלכו .
44 בני משפחות משירות בתי הסוהר, צופי האש ומשטרת ישראל. שנתיים חלפו ואש הלהבה ממשיכה להתקיים. גאווה של כאב וגעגוע של אלה שהלכו לבי שוב. לפני שנה חנכו את האנדרטה. אתם המשפחות השכולות, אינכם זקוקות לאנדרטה, בני משפחות המכבים, הורים, בנים, בנות, אחים ואחיות.
אתם הנושאים בנטל ובעצב ובגעגועים שאינם מרפים. אתם נאלצים לקנות שיגרת חיים חדשה. לצערי הרב, אין מזור לכאבכם ולתחושת החוסר. אני יודע איזו מסכת ייסורים אתם עוברים. מדינת ישראל שאיבדה את מיטב בניה ובנותייה, שותפה לתחושת הצער העמוד.
"לא נשכח את צוואתם שתהיה עמוד האש לפני המחנה. בדרך לכאן, נחשפתי שוב לטפח מהאסון. שדרת בתים שנהרסה כליל, עם צמרות עצים מפוייחים. תמונות שחוזרות כל הזמן. אני זוכר את אותם ימים קשים.
"לימדו אותי על גבורתם של הנופלים, של אלו היוצאים למשימה, חובה עלינו להכיר את כולם כחללים על כל המשתמע מכך. דמותם של הנופלים יוספי ללוות את העם לעד. אנחנו צריכים להיות מוכנים לתרחישים, להמשיך ולהתקדם. הצורך בשינוי בכבאות הוא מתמשך. רבות מכך נעשה. נחקק חוק הכבאות, נרכש רכש משמעותי, יש כבאיות חדשות, נקודות הכיבוי מתרחבות, יש מערך מתנדבים אשר גודל כאשר מטרתנו לעזור ללוחמי האש.
"רק לפני מספר ימים הסתיימה המערכה בדרום, הסתיים עמוד ענן. שוטרים נעו במהירות, יעילותם שיקפה שליטה ופיקוד, אחריות, יישום הפקת לקחים ושבחים רבים על כך. דרך ארוכה עוד לפנינו ובכל מקרה אסור שאסון נורא שכזה יחזור שוב. חובה עלינו לעשות הכל כי אנחנו ערוכים לכל תרחיש אפשרי.
"לכם בני המשפחות השכולות, אין בכך נחמה, כי את הנופלים אין להשיב. בימים אלו אנו נמצאים בפתחו של חג החנוכה. 44 נרות שיודלקו מזכירות את זכרם . בשם מדינת ישראל ומשרד לביטחון הפנים, אני מאמץ אתכם לליבי ובחוסן תמידי. זכרם של יקירכם חקוק בליבנו. יהי זכרם ברוך".
כזכור, אסון הכרמל התרחש ביום ראשון האחרון בדיוק לפני שנתיים, אז פרצה אש והתפשטה במורדות ההר וכובתה לבסוף בסיוע בינלאומי רק כעבור ארבעה ימים. האסון הגדול גבה 44 קורבנות, לצד אלפי אזרחים שפונו מבתיהם כדי למנוע אבידות נוספות בנפש.
בין ההרוגים היו 37 אנשי שירות בתי הסוהר ונהג האוטובוס שהסיע אותם, שלא הצליחו למצוא מחסה מהלהבות האדירות. שלושה כבאים ושוטרים שביקשו להציל את הסוהרים הלכודים נספו גם הם. מיליוני עצים עלו באש בשטח שגודלו כ25- אלף דונם.
כשהתבררו ממדי האסון החלו להגיע מטוסי כיבוי מ18- מדינות. בין כלי הטיס היו גם מסוקי כיבוי, מטוסים קלים ובינוניים ומטוס הסופרטנקר, שהפך לאחד מסמלי האירוע, שכן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזמין אותו מהאמריקאים והוא שהביא לסיומה של השתוללות האש הקטלנית בכרמל.
האסון גרם לסערה ציבורית גדולה. חלק מהמשפחות השכולות יצאו נגד השרים אלי ישי ויובל שטייניץ ואילו אחרים התבטאו בזכות השניים. במצב המביך הזה נוצרו שני מחנות - אלה שהאשימו את המשטרה שלא חסמה את הציר לכרמל בעקבות השריפה ואלה שיצאו נגד משרד הפנים הממונה על שירותי הכיבוי באותם ימים.
בעוד כשבועיים יתקיים באוניברסיטת חיפה האירוע השנתי של מפעל ההנצחה הייחודי להרוגי אסון השריפה בכרמל.
האירוע יתקיים במעמד נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, נציב שירות בתי הסוהר רב גונדר אהרון פרנקו וכמובן משפחות ההרוגים והסטודנטים. במסגרת מפעל המלגות לזכר חללי אסון הכרמל, מקבלים 44 סטודנטים 44 מלגות, כל סטודנט על שם הרוג באסון. מטרת מפעל ההנצחה הייחודי לקשור קשר בין הסטודנט לבין משפחת ההרוג, כשכל סטודנט גם מנציח את זכרו של ההרוג.
זוהי השנה השנייה שבה מוענקות המלגות, כשבין פעילויות ההנצחה שכבר נעשו במהלך השנה החולפת היו טיולים בכרמל, תערוכות תמונות, טורנירי ספורט ע"ש הנופלים ועוד. במקרים רבים, נוצר קשר הדוק וחם בין המשפחות לבין הסטודנט או הסטודנטית, קשר שנשמר גם לאחר שפעילות ההנצחה הסתיימה ולעיתים גם לאחר שהסטודנט סיים את לימודיו באוניברסיטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם