ועכשיו שלום
נתניהו הוכיח את יכולתו להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל אבל באשר לניצחון על השלום וקידום מציאות בה האזרחים יחיו בלי חשש - ראש הממשלה רחוק מלהפגין מנהיגות פורצת דרך
מן הראוי אם כן לנסות ולמנות את החשובים שבהם:
1. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, נתגלתה כממשלה ראויה, העושה את מלאכתה נאמנה, הגם שלשיטתה. אכן ראש הממשלה הוכיח את יכולתו להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל ולהביא לניצחונה על הגורמים העוינים לה, במקרה המיידי – החמאס וגרורותיו בעזה.
2. באשר לניצחון על השלום וקידומה של מציאות בה אזרחי ישראל יחיו לבטח בארצם בלא האתגר הקיומי שמעמידים לה שכנותיה, במשימה זו ראש הממשלה רחוק עדיין מלהפגין מנהיגות פורצת דרך, כזו שמנחם בגין ז"ל הפגין בשעתו.
מה שברור הוא שהתנהלות הממשלה בכל מה שהקדים את ההכרה באו"ם משבוע שעבר ותגובתה בדיעבד להכרה במדינה הפלסטינית עשוי להיכנס להיסטוריה כאחת מן הדוגמאות המובהקות ל"מצעדי האיוולת", שהנהגה מדינית עשויה לבחור לפסוע בה "ראש בקיר." מיט רומני עשה זאת והפסיד והנה התומך המובהק שלו, ראש הממשלה נתניהו, מחרה מחזיק אחריו, ומוליך אותנו גם הוא לעימות חזיתי עם העולם שהוא כידוע "כולו נגדנו".
3. יש להצטער על כך במיוחד, שכן מן הראוי לציין כי דומה שהאינטימיות ביחסים בין הממשל האמריקאי וישראל, כמו העם האמריקאי והעם הישראלי ובמיוחד יהדות ארצות הברית ואזרחי ישראל הולכת ומעוגנת במציאות יציבה ואמיצה, וישנה מוכנות ונכונות מן הצד האמריקאי לכרוך את גורלם עם גורלה של מדינת ישראל ואזרחיה.
דומני שהמודעות לכך גוברת אף מן הצד הישראלי, הגם שכאן ישנה עוד כברת דרך פסיכולוגית שיש לעבור.
4. יתר על כן, שני המנהיגים – הנשיא אובמה מזה וראש הממשלה נתניהו מזה, לא "נתנו את עצמם" בקלות, they played hard to get, so to speak אך דומה היה שבמבצע עמוד ענן נשבר הקרח, והאהבה עומדת לפרוח במלוא עוצמתה והיקפה, עד אשר הגיע המעשה החלמאי בדמות התגובה המתריסה להכרה באו"ם.
5. אביב העמים הערבי, חזרתי וטענתי לכל החוששים ומנבאי השחורות, עם כל המהמורות והאתגרים שבדרך, לא היה יכול ועדיין אינו יכול להיות שלילי, והוא אכן, כפי שהתבהר לאחרונה איננו כך, נהפוך הוא. עד כה הייתה זו אולי יותר אינטואיציה או משאלת לב, עתה מציאות חדשה גלויה לעין כל. הן תפקידו של נשיא מצרים כמתווך בין הצדדים במערכה האחרונה שבין ישראל והחמאס , והן התגובות ברחוב המצרי לניסיונו לפגוע בדמוקרטיה המצרית מסמנים לדעתי תפנית פורצת דרך בכל מה שנוגע למנהיגות הערבית באזור.
הגן על האינטרסים הביטחוניים, נכשל בקידום השלום. נתניהו
צילום: קובי גדעון, לע''מ
6. ההזדמנות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני קרובה וגדולה מאי-פעם. כל הגורמים והנתונים חוברים כעת יחדיו, וברגע זה ממש כל הצדדים בשלים לסיום הסכסוך, הארוך ביותר בהיסטוריה. הטענה היחידה, בדבר אפשרות של יוצא מכלל זה, הוא האינטרס הישראלי ומכאן הנכונות שמפגינה ממשלת ישראל.
במילים אחרות, יש שיטענו כי ישראל איננה זקוקה בשלב זה לקידום השלום והזמן איננו בהכרח משחק לרעתה. ייתכן שיש
דברים בגו, אך מאידך ניתוח מעמיק של המציאות הגיאו-פוליטית עשוי להביא למסקנה אחרת.
חשובה במיוחד ההכרה בעובדה שאויביה הישנים של ישראל אינם מהווים עוד איום ישיר ומיידי, בעוד שלישראל קם אויב מסוכן ובעל יכולת, כפי שלא היה לה עד כה. המדובר כמובן באיראן, וגרורותיה החיזבאללה בצפון והחמאס בדרום. אשר על כן, הסכם שלום עם הפלסטינים היה מנטרל באחת את מירב כוחו של הארס האיראני.
7. החיץ והיריבות בין שני פלגיו הפוליטיים של העם הפלסטיני מעניקים לישראל יתרון אדיר והזדמנות חשובה. תהיינה לדידי שתי מדינות פלסטיניות. שהרי באחת כבר למעשה הכרנו והוכחנו כי היא אינה מסוגלת לערער מהותית את בטחונה של ישראל ועם השנייה אנו חיים בשלום כלכלי וחברתי, והנהגתה היא מן המתונות והרציניות שניתן לנו למצוא.
8. לאחר הבחירות בישראל עשויים להיווצר, ומן הראוי שיווצרו, התנאים להקמתה של ממשלת שלום, ואפילו בראשותו של בנימין נתניהו. היינו קואליציה בלי הימין הקיצוני למיניו. קואליציה שכזו עשויה לאפשר את המהלכים המדיניים שיביאו סוף סוף לשלום המיוחל.
לסיכום, כאשר התותחים אינם רועמים עוד, לפחות לטווח הקצר, תרתי משמע, זוהי העת לכבוש את השלום. זה יהיה הישגו הצבאי הגדול ביותר של צה"ל ושלנו כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם