תרחיש האימים המצרי
המאבק שמתחולל בין "האחים המוסלמים" לגורמים הליברליים במדינה עלול להסתיים כמו מהפכת האייתוללות באיראן
מהומות בתחריר, מצרים יכולה לשוב לדיקטטורה צילום: אי-אף-פי
יתרה מזו, החוקה, אם תאושר במשאל העם בעוד כשבועיים, מעניקה לאל-אזהר, המוסד הדתי הבכיר ביותר במצרים, מעמד מרכזי ומוביל בעיצוב החקיקה. שהרי השייח' של אל-אזהר, שמחזיק גם בתפקיד המופתי של מצרים, משמש כגורם מייעץ בתחום החוק האסלאמי, עליו מבוססת החוקה. בנוסף, הוא נבחר על ידי אנשי הדת הבכירים ולנשיא אין אפשרות לפטר אותו.
אל מול האסלאמיסטים עומדים צעירי המהפכה הליברליים ותומכיהם. בראש המחנה אפשר למצוא דמויות מרכזיות כגון יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, ומזכיר הליגה הערבית לשעבר, עמרו מוסא. הפחד שלהם הוא מפני עלייתו של משטר חדש אשר תחת מסווה של דמוקרטיה יחזיר את הכוח ואת הסמכויות לאדם אחד ולמפלגה אחת.
עבורם, גם לאחר הדחתו של מובארק המאבק על עתידה של מצרים לא נפסק. צעדיו של מורסי - האצלת הסמכויות והפגיעה ברשות השופטת - מצביעים על מהלכיו ביום שלאחר אישור החוקה. במיוחד לאור העובדה שהצבא שוב מקבל כוח באשר לחלוקה התקציבית במצרים.
יתרה מזו, חרף השבחים שמרעיפה החוקה לשיטה הדמוקרטית, לשלטון העם ולשוויון הזכויות בין המינים, ברור לכל כי כל עוד הבסיס ההלכתי הוא האסלאם לא יכול להתקיים שוויון בין בני כל הדתות, ומעמדה של האישה במצרים לא יהיה שווה לזה של הגבר.
כמו כן, בהפגנת סולידריות כמעט חסרת תקדים הוציאו מספר עיתונים עצמאיים במצרים, כגון אל-וטן, אל-סבח, אל-ופד ואל-תחריר, עמוד שער זהה תחת הכותרת: "לא לדיקטטורה", והודיעו כי מחר לא יוציאו את מהדורותיהם לאור. צעדים אלה ננקטו על רקע הפגנות הכוח של "האחים המוסלמים" בסוף השבוע האחרון, אשר במהלכן מנעו ההמונים את התכנסותם של שופטי בית המשפט החוקתי העליון, שהיה אמור לדון בעתירות נגד האסיפה המכוננת המצרית ומועצת
השורא, היא הבית העליון של הפרלמנט.
מטבען, הפיכות ומהפכות גוררות תגובות נגד. אולם דווקא מדינה אשר חוותה לאורך שנים כה רבות משטר דיקטטורי עלולה להישאב אליו בחזרה. דוגמה כזו נמצאת גם כן בהיסטוריה הלא רחוקה של האזור שלנו - איראן.
לאחר הפלת השאה בפברואר 1979 התפצלה הפוליטיקה האיראנית לחלקים רבים כל כך, עד שלא הצליחה לגלות יציבות. מבין כל הכוחות הללו, לרבות תנועות ליברליות וחילוניות, הצליחו לבסוף דווקא הקבוצות הדתיות בראשות האייתוללה חומייני לתפוס את השלטון, ולהנחיל את חוקי האסלאם במדינה. אף שרבים ההבדלים בין מצרים לאיראן, עדיין, עבור צעיריה החילונים והליברליים של "מהפכת הלוטוס" התרחיש האיראני הוא איום ממשי.
הכותב הוא מומחה למצרים וחוקר במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם