מצדיע, באהבה
לכל לוחם לשעבר, שעבר דרך הגדר הטובה בדרכו למוצבי צה"ל, הייתה אתמול צמרמורת קטנה כששמע על מותה של הדודה מרי. היא הכירה את כולם וכולם היו בניה. אלופי הפיקוד, מפקדי יק"ל, מחטי"ם, מגדי"ם וכמובן החיילים
ארז נהרג בלבנון שנה וחצי לפני שישראל יצאה מהמדינה המקוללת, דבר שסימל יותר מכל את תחילת הסוף של צה"ל בלבנון. הדודה מרי החלה למות ב-24- לאוקטובר 2000, בוקר היציאה של צה"ל מארץ הארזים.

מרי פיינר ז"ל. ארכיון צילום: יגאל לוי
לכל לוחם לשעבר, שעבר דרך הגדר הטובה בדרכו למוצבי צה"ל, הייתה אתמול צמרמורת קטנה כששמע על מותה של הדודה מרי. רבים עוד הספיקו לשתות כוס קפה בחינם אצל הדודה בדרכם פנימה, אבל לא חזרו, ולעיתים נותרו החבילות שבני המשפחה והחברות שלחו להם דרכה מיותמים על המדפים בקיוסק שלה. היא הבינה שאם אף אחד לא בא לקחת, כנראה שהוא כבר לא יבוא לעולם.
דודה מרי הכירה את כולם וכולם היו בניה. אלופי הפיקוד, מפקדי יק"ל, מחטי"ם, מגדי"ם וכמובן החיילים. רחבת השיירות היוצאות ללבנון וחוזרות ממנה הייתה עמוסה כמעט כל יום וכך גם הקיוסק של הדודה, שלא רק הייתה מוכרת לחיילים, במחירים לא זולים אגב, אלא הייתה גם האוזן קשבת שלהם. שותה בצמא את
הסיפורים מהמוצבים, מזהירה חיילים פרועים משוטרים צבאים שמתחבאים באזור ודואגת להעביר לפקידות הפלוגתיות חבילות ומכתבים המיועדים לחיילים בתוך הרצועה כדי שיספיקו להעביר בשיירה הבאה פנימה.
את המכתב הראשון מהחברה שלי, ולימים אשתי, קיבלתי דרכה, מקופל עמוק בתוך חבילה מלאה בממתקים, היישר לתוך מוצב עיישיה בעומק רצועת הביטחון. כשיצאתי לחופשה הבאה, קפצתי אל הדודה ונתתי לה נשיקה על הלחי. "כפרה עליך, גולנצ'יק, הכל בסדר"? שאלה בפליאה וחיוך. "אני מאוהב, דודה, מאוהב"! צעקתי בהתלהבות של ילד בן 21 תוך נפנוף במכתב שקיבלתי, מיהרתי הביתה על מנת לנצל כמה שיותר את החופשה הקצרה, מחשש שהחברה לא תתחרט פתאום על המילים שכתבה.