צה"ל כבר מתכונן לעימות
כוחות הביטחון הפלסטיניים הפסיקו לפעול באופן מעשי נגד תשתית הטרור בחמאס במהלך הימים האחרונים. בצה"ל קוראים את התמונה ומתחילים להיערך לסבב אלימות ביו"ש בתחילת 2013
חמורה מההתנפלות זו העובדה שנחשפת כאן לראשונה - כוחות הביטחון הפלסטיניים הפסיקו לפעול באופן מעשי נגד תשתית הטרור בחמאס במהלך הימים האחרונים. בצה"ל קוראים את התמונה ומתחילים להיערך לאפשרות שסיבוב אלימות משמעותי יתלקח ביהודה ושומרון במהלך הרבעון הראשון של 2013.
כדי להבין עד כמה מדובר בשינוי אסטרטגי במצב צריך לחזור כמה שנים לאחור. למעשה הטרור ביהודה ושומרון החל לדעוך כבר באמצע העשור שעבר כתוצאה ממבצע "חומת מגן" ופעילות עקבית של צה"ל והשב"כ בלב הקסבות ומחנות הפליטים הפלסטיניים. החל משנת 2008 השתרר בשטחים שקט כמעט מוחלט. תרמו לכך התחזקות כוחות הביטחון הפלסטיניים, בתמיכת ארה"ב וישראל, והנחייה ברורה של אבו מאזן וראשי הרשות - בחירה בדרך מדינית כנתיב להשגת מדינה פלסטינית על חשבון דרך המאבק. יותר מכל תרמו לשיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים השתלטות החמאס ברצועת עזה: האויב המשותף חיבר בין ישראל לאנשי הפת"ח בדבק חזק במיוחד.
האינטרס המשותף להילחם בחמאס עדיין בתוקף, אבל בינתיים השתנו כמה דברים. האכזבה של הציבור הפלסטיני מכך שהדרך המדינית לא הובילה להקמת מדינה בפועל, הובילה את אבו מאזן לבקש הכרה במדינה הפלסטינית בכ"ט בנובמבר הפלסטיני, בניגוד לעמדת ארה"ב וישראל (ורק עוד שבע מדינות, שהתנגדו למהלך). במקביל החל אבו מאזן לשאת נאומים שמוטיב ה"מאבק העממי" בולט בהם. הוא קירב אליו בשבועות האחרונים את ג'יבריל רג'וב, שבמקביל לתפקידו כיו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל התחיל לארגן פעילות מחאה נגד הכיבוש, שמבטאת את האסטרטגיה של הראיס. על רקע כל אלה התרבו אירועי הטרור העממי בשטחים בתקופה האחרונה.
להתפתחויות האחרונות יש גם קשר ישיר למבצע "עמוד ענן": אנחנו יכולים להגיד לעצמנו אינספור פעמים שהחמאס חטף "מכה קשה" ושהושגו היעדים הטקטיים של המבצע. מבחינת הרוב המוחלט של הציבור הפלסטיני, חמאס ניצח בענק. הוא השיג יעדים כמו ביטול ה"פרימטר" (רצועת שטח שרוחבה 300 מטר ממערב לגדר, שמקיפה את רצועת עזה, זו שישראל מנעה כניסה אליה מאז "עופרת יצוקה"), והסרה חלקית של המצור הכלכלי באמצעות ירי טילים על העורף בישראל. האופוריה סביב הגעת חאלד משעל לחגיגות יום השנה ה-25 להקמת הארגון רק ממחישה את עוצמת הארגון אחרי המבצע.
מצד שני, הפת"ח, גם ביהודה ושומרון, במצוקה. הציבור הרחב קורא לכוחות הביטחון הפלסטיניים להפסיק לשתף פעולה עם ישראל. בקרוב הלחץ רק יגבר, בנימוק שצריך לממש את הכרת האו"ם בפלסטין כמדינה ה-194 החברה בו.
ההחלטה של כוחות הביטחון הפלסטיניים להפסיק לפעול נגד חמאס בימים האחרונים אינה רשמית, אבל מתממשת בפועל. היא כבר מתבטאת בהפסקת המעצרים של פעילי טרור (צה"ל מצידו ממשיך לפעול נגד הטרור, כל הזמן ובכל מקום). מצד שני, החמאס בעזה שיחרר מבתי הכלא שלו אנשי פת"ח. הרקע הוא שיחות הפיוס בין הפת"ח לחמאס, שיבוא על חשבון שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית.
בשורה התחתונה, בצה"ל ובשב"כ כבר מעריכים כי ביהודה ושומרון התחילה תקופה חדשה. עד כמה תגבר האלימות בשטחים? האם אנחנו בפתחה של אינתיפאדה שלישית? לא כל כך מהר, אבל צה"ל כבר התחיל לגבש תוכניות מבצעיות ותוכניות אימונים לקראת אפשרות שהאלימות ביהודה ושומרון תמשיך להתגבר בשבועות ובחודשים הבאים. המטרה תהיה להשאיר את גזרת יהודה ושומרון כמה שיותר משנית מבחינה ביטחונית, אבל זה לא תלוי רק בנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם