הפתרון לעובדים במשק אינו רק העלאת שכר

אם הממשלה לא תיקח אחריות על תנאי העבודה, לא יצומצמו הפערים הכלכליים והחברתיים

מיה חסקל | 11/12/2014 9:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מה ההבדל שצריך להיות בין מדפסת, טלפון או נייר טואלט במקום העבודה לבין העובד עצמו? בשלושת העשורים האחרונים המדיניות הממשלתית מצביעה על כך שעבור מקבלי ההחלטות שלנ,ו לא צריך להיות כל הבדל. להפך, עדיף שהעובדים ישתקו כשם שהמדפסת, הטלפון ונייר טואלט אינם פוצים פה על תנאי העבודה והשכר שלהם.
 
צילום: פלאש 90
הפגנת העובדים הסוציאליים מול משרד האוצר צילום: פלאש 90

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ניצחון מוחץ לנתניהו בהצבעה במרכז הליכוד
- בוקר טוב, אירופה: הספר שיטיס אתכם לחו"ל

לדוגמה: בהתאם למדיניות המוצהרת של הממשלה, עובדות סוציאליות אמורות ליצור תהליך עומק עם מטופליהן - לתת להם מענה אמיתי הכולל גישור, תיווך, ייעוץ והכוונה על מנת שאיכות חייהם כמו גם תפקודם בחברה ישתפרו. אלא שבפועל, מדיניות התעסוקה במשק מאלצת את העו"סיות לעבוד במספר עבודות במקביל ולהחליף עבודות באופן תדיר בשל החלפת זכיינים במכרזים.

דפוס העסקה זה הוא חרפה לנשות המקצוע וחרפה למקבלי השירות, ובאופן מובנה מייצר שרות פחות טוב ואיכותי. מוביל לאיבוד ידע ומומחיות שנצברת ועקב כך גם לבזבוז כספי המדינה.

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיים ב-18.6.14 הציג ח"כ דב חנין את הנתונים הבאים: בשנת 2009, הועסקו בשירות המדינה 15,000 עו"סיות ועו"סים, מהן 6,000 בהעסקה לא ישירה - כלומר למעלה משליש. יש להניח שהיום המצב חמור עוד יותר.

רבות מהעובדות הסוציאליות המועסקות בהעסקה לא ישירה עובדות ברשויות המקומיות. במסמך, שנכתב לבקשת ח"כ איציק שמולי, לגבי נתונים בדבר העסקה לא ישירה ברשויות המקומיות בישראל, עולה כי אין בישראל אף גורם ממשלתי אשר עורך איסוף שיטתי ומהימן של נתונים על העסקה לא ישירה ברשויות המקומיות.

בישראל ישנן 255 רשויות מקומיות בהם עובדים בהעסקה לא ישירה מועסקים במגוון צורות והסדרי העסקה: עובדי קבלן כוח אדם, עובדי קבלן שירותים או עובדי חברה לאספקת שירותים, עובדי כתף אל כתף, עובדים יועצים, עצמאיים, פרילנסרים, עובדי התאגידים העירוניים, עובדי עמותות, חברות לתועלת הציבור וגורמים התורמים לעירייה באמצעות ביצוע עבודה מסוימת.

אמנם ביולי 2000 תוקן חוק קבלני כוח אדם והוסף סעיף 12א', הקובע כי לאחר תשעה חודשי העסקה של עובד קבלן כוח אדם אצל המעסיק בפועל, ייחשב העובד לעובד של המעסיק בפועל. אלא שעד היום הסעיף לא מיושם ונאכף, ועו"סים רבים, אינם מועברים להיות עובדי הרשות גם לאחר תום תשעת החודשים הנקובים בחוק.

כך שלמרות ההצהרות היפות של הממשלה, המציאות היא שעובדות סוציאליות המקבלות לטיפולן ילדים נפגעי תקיפה מינית, גברים ונשים הסובלים מאלימות בין-זוגית, קשישים, אנשים המתמודדים עם עוני, נערים ונערות בסיכון של נשירה מלימודיהם, עבריינות רחוב, זנות, התמכרויות ועוד, הנן - רובן ככולן מועסקות כעובדות קבלן ללא בטחון תעסוקתי. מעמדן בעבודה אינו קבוע, הסכם השכר הקיבוצי של האיגוד המקצועי שלהן לא חל עליהן, הן אינן מקבלות הדרכה או ליווי מקצועי המחויב בכל מקום עבודה במגזר הציבורי, ונאלצות לעבוד במשרה חלקית במספר מקומות עבודה.

ב-18.11 הכריז יו"ר ההסתדרות

אבי ניסנקורן על סכסוך עבודה כללי במשק כחלק ממאבק חסר פשרות להעלאת שכר המינימום, לצמצום מספר עובדי הקבלן ולהגדלת שילוב בעלי מוגבלויות במקומות עבודה. בשבוע שעבר התבשרנו על הסכמות בין ההסתדרות לתעשיינים לגבי העלאת שכר המינימום בשלוש פעימות. איום השביתה הוסר.

כביכול יש בדבר בשורה אך התמונה עצמה שחורה מאוד. עובדי הקבלן ימשיכו לפי שעה ימשיכו להישאר מקופחים ומחוץ למאבק השכר של העובדים במגזר הציבורי והעובדים בהעסקה לא ישירה.

המדיניות הזו מצביעה על פירוק הכוח המאורגן של העובדים. לכן אם אבי ניסנקורן ימשיך לשמוח על הישג זה במקום לראות את העיקר, הוא יאבד את האפשרות בעתיד הקרוב להוביל לשביתה מכיוון שכוח העובדים במשק יהיה דל. העובדים המופרטים ימשיכו להחזיק בחוזים פרטיים עם שכר מינימום והשלמת עבודה, תנאים סוציאליים מוגבלים ובעיקר היעדר כבוד ובטחון תעסוקתי.

המאבק של ההסתדרות לא אמור להסתכם בכך- זו תעודת עניות להסתדרות אם בזה היא תתגאה ותנטוש כמות עובדים לא מבוטלת מאחור.

מיה חסקל, עו"ס, צירה בחטיבת עמותא- עובדים סוציאליים מופרטים באיגוד העובדים הסוציאליים, נציגת העו"סים בקואליציה להעסקה ישירה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק