ברק היה "המבוגר האחראי"
למרות כל הביקורות נגדו, תרומתו של שר הביטחון הפורש למדינת ישראל עצומה
סביר להניח שברק שבע מאכזבות ומרדיפות, והחליט שדי במה שחווה במשך עשרות שנים. ואז החליט ללכת. אם יחזור או לא, ימים יגידו. אך כעת, עם סגירת הרשימות הרצות לבחירות, בולט היעדרו של "מבוגר אחראי" שאמור לדאוג לביטחונם של אזרחי ישראל, דווקא בימים טרופים אלה של שינויים קולוסאליים המתרחשים סביבנו.
אהוד ברק מודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים ראובן קסטרו
לברק יחסים טובים מאוד עם הממשל האמריקאי, למרות חילוקי הדעות. הוא גם יכול היה להיות המאזן בין נתניהו לליברמן. יש לזכור שישראל עומדת בפני החלטות מדינות-ביטחוניות קשות ביותר, הן לגבי אירן והן לגבי הזירה הקרובה יותר אלינו. חיוני שאישיות ישראלית מקובלת בארה"ב תהיה המתווך בין שתי ההנהגות.
אך בישראל אין כל חשיבות למה שהיית, מה תרומתך לקידום החברה, מה הקרבת כדי להגיע למעמד שבו אתה נמצא. נכנסת לפוליטיקה וכל מה שעשית נשכח. מקצועיותך מוטלת בספק וניסיונך הרב
הוא לרועץ. כדי שלא תיפול אל תוך המלכודת, אתה חייב להיות רטוריקן מעולה. שווק את עצמך, גם אם אין מאחוריך שום דבר ממשי, שנן כמה סיסמאות נבובות, ותישאר למעלה.
אך למרות כל הטענות נגדו, לברק תרומה ממשית לביטחונה של ישראל. ללא חשש או רתיעה, ובניגוד גמור לדעת הרוב, הוא החליט להוציא את צה"ל מלבנון. המעשה השני שיירשם על שמו הוא בחזית הפלסטינית, שם העמיד את שכנינו במבחן המוכנות שלהם ללכת להסדר קבע. ברק הוא גם שותף מלא למהלך של העלאת הנושא האיראני לתודעה הבינלאומית. גם במבצע "עמוד ענן" הוא התגלה כמי שאינו נרתע ממהלכים שמנהיגים צריכים לעשותם, בניגוד לנהמת הציבור. אך שוב היה זה הוא שספג את אש המתלהמים.
יחסי האנוש שלו ואורח חייו פגעו בו קשות. השנאה כלפיו, הן משמאל והן מימין, חוסר ההערכה כלפי כל מה שעשה בחייו לטובת עם ישראל - כל אלה הביאו אותו להחלטה לפרוש. בפרספקטיבה היסטורית, עוד יתברר שחסרונו יורגש היטב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם