עוד עובדים, לא מיסים
מס על העשירים הוא צעד פופוליסטי שיבריח משקיעים ויגרום לעלייה באבטלה. הפוליטיקאים צריכים לחשוב כיצד להגדיל את שיעור המשתתפים בשוק העבודה
מעמד הביניים מורכב ממשפחות צעירות שלא מצליחות "לגמור את החודש", בעיקר בגלל מיסוי ישיר ועקיף ובגלל מחירים גבוהים של מוצרים ושירותים. העניים, לעומתם, רגישים יותר לגובה שכר המינימום ולקיטון בקצבאות, בדמי האבטלה ובהבטחת הכנסה, ולשכר עובדי הקבלן.
את חוליי שתי האוכלוסיות ניתן לפתור, על פי דוברי המפלגות, באמצעות תקציב המדינה. מחד להקטין מיסים ולסבסד שירותים, ומאידך להגדיל תשלומי העברה בדרך של העלאת שכר המינימום לעובדי המגזר הציבורי, הגדלת קיצבאות שונות ושיפור תנאי קבלת דמי האבטלה והבטחת ההכנסה.
מאחר ושתי האוכלוסיות זקוקות לנתחי תקציב, נוצר מאבק על אותו נתח תקציבי שאיננו. אלא אם כן נדאג לגידול העוגה הכלכלית. כי התקציב אינו מיוצר על ידי הממשלה אלא על ידי המגזר העסקי, על ידי שכירים ומעסיקים שמייצרים תפוקה ומשלמים את המיסים המוטלים עליהם. התקציב יכול לגדול כאשר נוספים משלמי מיסים כמו עובדים וחברות חדשות, או לחלופין אם מגדלים את הפריון לעובד ואת רווחי החברות.
חשבו הפוליטיקאים ומצאו פיתרון פופוליסטי - מיסוי על עשירים. אך מה לעשות, העשירים הם שמייצרים מקומות עבודה והם יעשו זאת בארצות שבהן הרווחים יהיו גדולים יותר. מכאן שהדרך העיקרית והאופטימלית לטפל בשתי האוכלוסיות שהזכרתי היא להגדיל את העוגה הכלכלית, וזאת על ידי גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. בתחום זה חלה עליה יפה של כ-10 אחוזים בעשור האחרון משיעור של 54 אחוזים בשנת 2000 לכ-64 אחוזים כיום.
המצטרפים החדשים באו בעיקר מתוך אוכלוסיות של ערבים וחרדים, המאופינות בריבוי ילדים. הצטרפות עובדים מאוכלוסיות אלה מגדילה את מספר המשפחות שלהן יש לפחות מפרנס אחד ושנמצאות מתחת לקו העוני. כמו כן, המצטרפים החדשים לשוק העבודה אינם מצטיינים במיומנויות גבוהות ושכרם נמוך.
העובדה שמספר הילדים במשפחה ערבית ממוצעת עומד על קרוב לשלושה ובקרב החרדים על בין 5 ל-8, בהשואה ל-1.7 ילדים למשפחה ממוצעת במדינות ה-OECD, מחזקת את התופעה שמצטרפים לשוק העבודה מתוך אוכלוסיות אלה מייצרים מראית עין של הרעה בממדי העוני במשק. אך האמת היא שלטווח הארוך,
גורם נוסף שיביא לצמצום העוני הוא שיפור ביעילות העובדים. הפער בתוצר לנפש בין ישראל ל-OECD עומד על כ-20 אחוזים. גם אם ננטרל את השפעת אי ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה נקבל מספר לא מחמיא במונחים של תוצר לנפש.
מי שממליץ להעלות מיסים לעשירים כדי לממן את הגידול בקצבאות, טועה. הוא עלול לגרום לכך שישראל תידמה ליוון או לספרד, שמהן משקיעים זרים מדירים את רגליהם. מאחר ומס על עשירים יפגע בהשקעות ועקב כך בגידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, לא תהיה ברירה אלא להחליט במי לתמוך על חשבון מי. בעניים ממש או במעמד הביניים.
לפיכך אני ממליץ לפוליטיקאים שעומדים לבחירה להסכים לכך שגידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ויצירת מקומות עבודה חדשים, לצד התייעלות המשק והפחתת הביורוקרטיה, יהוו יסוד מוביל במצעיהם. שאם לא כן יש לדרוש מהם להגיד באומץ לב באיזו אוכלוסייה הם רוצים לטפל בקדנציה הקרובה? בעניים ממש או במעמד הביניים?
הכותב הוא נשיא התאחדות התעשייניים לשעבר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם