מאחרוני הענקים: פרידה מאמנון ליפקין שחק
אמנון ליפקין-שחק היה אחד מאחרוני דור הענקים מתקופת אבי. הוא לא זייף או סטה מהדרך ותמיד עשה זאת עם הרבה מאוד חן ויושר. יהי זכרו ברוך
מהיכרותי אתו אני זוכרת את אמנון כאיש מרשים ביכולת ההתנסחות ובכושר הניתוח שלו, וגם ביכולתו להפריד בין עיקר לטפל. בכל נושא שעליו דיבר הוא ידע להאיר את הדברים באור נבון ומדויק, וזו הייתה תכונה בולטת מאוד אצלו.
בטקס לציון 20 שנה לממשלת רבין צילום: אלי דסה
אבי, יצחק רבין, העריך אותו מאוד-מאוד. אצל אבא היה קשה לדעת, כי הוא כידוע לא נתן יותר מדי ביטוי להעדפותיו לגבי אנשים כאלה או אחרים, אבל אצל אמנון ליפקין שחק הוא העריך את האומץ, את קור הרוח ואת הנאמנות.
אצל אמנון מצאתי הרבה מן המשותף ליצחק רבין. הצניעות שאפיינה אותו, הפעלת שיקול הדעת הנקי מאג'נדות צדדיות, חשיבה לגופו של עניין, מסירות למטרה, חוסר רדיפה אחרי הכבוד וגם כריזמה שקטה ואמיתית.
אמנון ליפקין-שחק היה אחד מאחרוני דור הענקים מתקופת אבי. אפשר לומר עליו שהוא היה אחד מגדולי הנאמנים לדרך. הוא לא זייף, לא סטה מהדרך, לא התקרנף בשום שלב וגם לא התחנף לאיש. אלה תכונות שחסרות
לי כיום מאוד בגלריה הנוכחית של אנשי הציבור.
אני יודעת שהרצח של אבא השפיע על אמנון מאוד, והייתה בו גם תמיד נכונות לעזור בהנצחה של יצחק. אמנון היה עד ימיו האחרונים חבר העמותה להקמת מרכז רבין.
הייתי רוצה שיזכרו את אמנון בדיוק כפי שהיה. מותו הוא אובדן גדול מאוד, ולא רק בעיני. הציבור חש אבל לאומי אמיתי, ועובדה היא שאנשים מכל שדרות העם חשים צער רב, חווים אובדן ורואים במותו אבדה גדולה.
אני יודעת שאת רוב הדברים הטובים אומרים על אדם רק לאחר מותו. זה חשוב בעיקר למי שנשאר אחריו. אנשים מסוגו של אמנון ליפקין שחק לא חיכו לשבחים מהציבור הרחב.
הביא לדפוס: אריק בנדר
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם