שיטת השקשוקה של יואב גלנט
ספין כזה לא נעשה כאן הרבה מאוד זמן: כמעט אף מילה שקראתם ושמעתם ביממה האחרונה על פרשת הקרקעות של האלוף במיל' לא הייתה נכונה. קלמן ליבסקינד, חושף הפרשה שהובילה לביטול מינויו של גלנט לרמטכ"ל, מעמיד דברים על דיוקם
- התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו
- התחקיר השני: כך סידרה המדינה עשרות דונמים לאלוף פיקוד הדרום
- פרשת גלנט – מהתחקיר ועד בדיקת המבקר
אתמול (ד'), כששמעתי את כל כלי התקשורת מספרים שוב שגלנט "נוקה" מפרשת הקרקעות, היתה לי תחושה של דה ז'ה וו. צריך להכיר את העובדות כדי להבין שספין כמו שנעשה ביום ד' בעניינו של יואב גלנט לא נעשה כאן הרבה מאד זמן. יובהר כבר כאן: כמעט אף מילה שקראתם או שמעתם אתמול בעניין האלוף גלנט לא היתה נכונה ואפילו לא נשקה לעובדות. החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה שפורסמה ביום ד' איננה קשורה ואיננה משנה ולו מילה אחת מהממצאים הקשים שנפרשו בעניינו של גלנט, הן בסדרת התחקירים ב"מעריב" והן במסמכים של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה.
יתרה מזו, מה שדווקא כן החליטה כעת הוועדה המקומית זה לגרוע סופית מהנחלה של גלנט עוד 350 מטרים, שטח ציבורי, שבהם עשה שימוש במשך שנים. אז איך הופכים סיפור שבו גלנט מאבד עוד חלקת אדמה, לנצחון היסטרי שלו? לאלוהי השקשוקות פתרונים.
הנה תזכורת קצרה: יואב גלנט קיבל בקומבינה, בדרך שאף אזרח אחר לא יכול לקבל, 35 דונם חקלאיים סמוך למושב עמיקם. ומכיוון שזה לא הספיק לו הוא פלש לעוד 28 דונם. "אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו", קבע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. במשך ארבע שנים, כשמינהל מקרקעי ישראל מתחנן שיפנה את הפלישה, סרב גלנט בתירוצים שונים לעשות את זה. אחר כך הוא גם לא אמר את האמת לבג"צ באשר לדרך שבה השיג את הקרקע הזו.
גם מינהל מקרקעי ישראל, מצידו, שיקר וטען שגלנט לא היה היחיד שקיבל כך קרקע. תחקיר מעריב גילה שגלנט היה היחיד ועוד איך. בג"צ ביקש על כך הסברים מהמדינה אולם לא קיבל עד לרגע זה. כל הפרשה הזו, שבה עסקו היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה ושבה חבטו קשות באלוף יואב גלנט לא נדונה כעת בוועדה המקומית, שום דבר לא נשתנה בה וכל הקביעות החריפות על גלנט בעטיה, אלה שהביאו למניעת הרמטכ"לות ממנו, נותרו כולן כשהיו.
הלאה. בפרשה נוספת השתלט גלנט על עוד שטח ציבורי פתוח בן כמה מאות מטרים סמוך לביתו.
אז במה בכל זאת עסקה הוועדה המקומית שהחלטתה פורסמה אתמול? ובכן, במסגרת ההשתלטויות הענקיות של גלנט על כל קרקע אפשרית בסביבת ביתו, נדון עניינה של רצועת קרקע בת 350 מ"ר שנמתחה לאורך הגבול המזרחי של הנחלה. גלנט עשה בשטח הזה שימוש כאילו היה שלו, אף שגם הוא היה שטח ציבורי. הכיצד?
ובכן, בשנת 2001 הגיש גלנט תכנית להוספת 60 מ"ר בנויים לביתו. במסגרת התשריט שצורף לתכנית הוא העביר לוועדה שרטוט של הנחלה שלו כשהיא גדולה ב350- מ"ר מזו שאושרה לו במקור. כשהוועדה אישרה את התכנית והוסיפה עליה את חתימתה, סבר גלנט כי יש לו אישור מהוועדה שה350- מ"ר שייכים לשטחו. על השטח הזה הוא בנה - בלי אישורים ובלי היתרים - חניון לששה רכבים וסביבו גדר אבן.
במהלך הבדיקות של מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הוברר כי יש צורך לקחת מגלנט בחזרה את השטח הזה ולהחזיר אותו לציבור. שופטת בג"ץ אסתר חיות, שהתרעמה על העניין, ציינה כי מדובר ב"טעות שנפלה בתשריט החלוקה החל על הנחלה" ודרשה עוד בינואר ,2011 כלומר לפני כמעט שנתיים, שהיועץ המשפטי לממשלה יציג בפניה לוח זמנים משוער לביצוע התיקון. כעת, אחרי עוד סחבת ארוכה, החליטה סוף סוף הוועדה לגרוע מהנחלה של גלנט את השטח שלא היה שייך לו מעולם.
וכך, אחרי שגלנט נאלץ להפרד מ28- הדונמים הראשונים של הפלישה ונאלץ להפסיק לעשות שימוש גם בשתי דרכי הגישה: אחת שסלל בעצמו ואחת שנסללה עבורו - שתיהן על שטחים ציבוריים שלא שייכים לו - הושלם המהלך. עכשיו נפרד גלנט סופית גם מה350- מ"ר האחרונים.
אז איך בכל זאת, אחרי שגלנט נאלץ להפרד מעוד חלקת אדמה, הבינו כמעט כל כלי התקשורת ש"גלנט נוקה מפרשת הקרקעות?" לא ברור. מה שברור הוא שזה עוד פרק עצוב אחד בסיפורה של עיתונות שהתעייפה מהעיסוק המטריד בעובדות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם