
שוב מוזנחים
ההתעלמות מעשרות אלפי סטודנטים וקשישים שמתקשים להגיע לקלפי ביום הבחירות פוגעת בדמוקרטיה. דור העתיד ודור המייסדים שוב לא מעניינים אף אחד

הצבעה בקלפי צילום: פלאש 90
הסטודנטים, כמו מגזרים נוספים, הם שק האגרוף של החברה הישראלית. ציבור של אנשים לומדים, עובדים - רובם ביותר מעבודה אחת ולרוב במשמרות - משלמים מסים, עושים מילואים, אבל היחס אליהם נותר עוין וכפוי טובה. סטודנטים רבים לומדים וחיים בשכירות הרחק מבית הוריהם, היכן שלרוב מעודכנת הכתובת הרשמית שלהם. מטעמי זמן וזמניות, רבים מהם אינם משנים את כתובתם בהתאמה למקום מגוריהם בפועל. ישנם למשל סטודנטים אשר כתובתם הרשמית היא בצפון הארץ, אף שבפועל הם לומדים וחיים בבאר שבע.
משמעות הנסיעה היא ברוב המקרים אובדן יום עבודה, דבר שסטודנטים רבים לא יכולים לוותר עליו עם כל הרצון הטוב להשתתף במשחק הדמוקרטי. למצער, חוק הבחירות לכנסת אינו גמיש ואינו מזהה את ציבור הסטודנטים כציבור בעל צרכים מיוחדים. במקרים חריגים, נפתרת הסוגיה בסיוע חוק מימון מפלגות, אשר מסייע במימון תחבורה ציבורית אל מקום הקלפי הרשמי. מדובר בפתרון פשטני, מיושן וחלקי, שאינו עומד במבחן המציאות.
אך הסטודנטים אינם הציבור היחיד אשר מקופח
בכלל ובהקשר הבחירות לכנסת בפרט. גם קשישים רבים, בבתי האבות ברחבי הארץ ואפילו בביתם, אינם מסוגלים לצאת ביום הבוחר לקלפי ולהצביע. במקרה הזה, "מתגייסות" מפלגות רבות במימון וארגון הסעות מיוחדות אל הקלפי, על מנת להגדיל את כוחן האלקטורלי. במקום שהמדינה תדאג לוותיקיה, תופסות את מקומה המפלגות ויוצרות מציאות שעלולה להתפרש כניצול פוליטי של אוכלוסייה חלשה.
משמעותה של המציאות הזו היא אובדן בטוח של עשרות אלפי קולות ואפליה ברורה כלפי אוכלוסיות מוחלשות. אך מעבר לכך, היא פוגעת בצביון ובתרבות הבחירות כיום חג לדמוקרטיה המקומית. ישראל צריכה לעודד את צעיריה לקחת חלק פעיל במצעד הדמוקרטי של יום הבחירות ולאפשר לוותיקיה, מייסדיה ואזרחיה הוותיקים להשתתף במפעל זה. הפתרון האמיתי לסוגיה הינו טכני ולוגיסטי והוא מתבצע הלכה למעשה בנציגויות ישראל בחו"ל, בצבא ומקומות נוספים. יש לקוות כי הכנסת הבאה שתיבחר, תסדיר את הנושא בחקיקה מפורשת לטובת כלל אזרחי המדינה, השכבות החלשות ולטובת המשטר הדמוקרטי עצמו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב