פגישה עם משיח שקר
מה עושה בנאדם שישו צץ פתאום בחלומו?
ראשית, מה עושה הבנאדם אם צץ ישו בחלומו? מתלבט אם לכבדו או לגרשו. מתלבט אם הוא חוטר שנגדע מגזע העם להרבות עבודה זרה ולייסר את עמנו כמו שסברה הגמרא במסכת ברכות (י"ז ע"ב: "שלא יהיה לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון ישו הנוצרי") או שמא תמים שדרכו כשלה, כפי שנאמר במסכת סנהדרין (ק"ז ע"ב: "תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. . . ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לישו בשתי ידיים").
בסוף שאלתי אותו, אתה יהודי? ענה, "עם אף כזה, ברור".
יהודי נולד, יהודי חי, ויהודי מת. נאמן לדתו בכל לב וכל שליחותו המשיחית וביטול מצוות התורה הן פרי דמיון שליחיו וממשיכיו. ואין לנצרות ולכנסייה דבר עם ישו המקורי שהקפיד על קיום מצוות. ואף נאמר אצלם: "אל תדמו כי באתי להפר התורה או הנביאים, לא להפר באתי כי אם למלא. . . לכן כל המפר אחת ממצוות קטנות אלו והורה כזאת לאנשים - נקלה ייקרא במלכות שמים, והעושה אותן ומלמד לעשותן - נכבד ייקרא במלכות שמים".
וכבר קבע הרמב"ם, הנשר הגדול, כי הנצרות והאיסלאם באו לתקן דרך למלך המשיח בתוך הגויים באמצעות הפצת דברי תורה ביניהם, ולימות המשיח יכירו גם הם את אמיתיות תורת ישראל. בנושא זה יש לקיים בירורים רבים (והמבקש להעמיק, טוב יעשה אם יעיין במחקרים ובהגות של המלומדים טוחני ההרים הפרופסורים דוד פלוסר ויוסף קלאוזנר) אך ענייננו אחר.
ובחלומי אמרתי לו, טוב שהזדמנת אצלי, הגיע הזמן לסיור מודרך במה שעוללו לנו מאמיניך. ראה, אמרתי לו, כמה רשע הביאו עלינו אלו שנתבקשו על ידך להושיט את הלחי השנייה, להרבות אהבה. הם מאשימים אותנו במותך, בעינוייך. וישו תמה "אחיי עינוני?, הרי נצלבתי כדרך הרומים בהוראת פונטיוס פילאטוס, ושלט שמו עליי: מלך היהודים".
ופתחתי בפניו את הבשורה
ובחלום, כדרכם של חלומות, כהרף עין עזבנו את חדרי ועומדות היו רגלינו בלילה אפל במשחטת שועפט. אור קלוש האיר את הדם הקרוש, השחור, המצחין ממתיקות מבחילה. שאל אותי "למה הבאתני לגיא צלמוות?". השבתי לו בכעס, כדי שתתרגל לריח המחליא, וזאת מהטעם שצחנת המוות תלווה את דרכנו מעתה ועד עולם. ואחר כך השמעתי ברכה באוזניו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאהוב את השם הנכבד והנורא, היה הווה ועתיד להיות, בכל לבבנו בכל נפשנו ולקדש שמו ברבים. ברוך אתה ה' מקדש שמך ברבים. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
וישו בענווה תהה אם תקנו חכמים תפילה זו בגינו, מחמת שמת מות קדושים בידי הקלגסים הרומים. ושפתי התעוותו לחיוך מר כשאמרתי לו, "אמת דיברת, בגללך תיקנו הברכה, אלא שלא לשמך כי אם משום פשעי אוהבך".
ומאותה משחטה המראנו לאשכנז והגענו למגנצא. השנה הייתה 1096 ואימת מסעי הצלב לשחרור קברו, קרבה צוננת כגוויה.
ומעל מגנצא נשטפו עינינו בעדות מבעיתה. גברים, נשים וטף מגואלי דם. טבח חסר הבחנה. מי בדריסה, מי בחרב. מי ברמיסה, מי בחניקה. מי בשרפה, מי בטביעה. מי באונס נשים וילדות לעיני בעליהן והוריהן, מי בביקוע כרסי נשים הרות, מי בגדיעת אברים. מי בגרירה, קשורים לזנבות סוסים עד שנתרסקו אבריהם. האדמה זרועה גוויות מקדשי השם ומרווה את צימאונה בנחלי דם קדושים וטהורים.
ועל אותם ימי רשעה כתב הרש"ר הירש: "הגוי הפך לחיה טורפת צמאת דם, וישראל לפגר שותת דם. ביד אחת החזיקו חרב ולפיד תבערה, בעוד ידם האחרת נופפת בפסל אלילי".
ובחלום, ישו ואני קרבים למקום ההרס והחורבן. רגליו היחפות פצועות ופניו מתכסות בפיח. פיח אדם. כורע על ברכיו, קורע קריעה בתכריכיו, זועק ובוכה את דם אחיו ואחיותיו השפוך. וכאן זימן לנו החלום קפיצת דרך לקהילת קסנטן הקטנה שבגרמניה. שם האויבים, מיד כשנכנסו בתוך החצר, מצאו קצת מן החסידים עם רבנו יצחק ב"ר משה עוקר הרים, והוא פשט צווארו וחיתכו ראשו תחילה. ונתעטפו בטליתות המצויצות וישבו להם בתוך החצר למהר לעשות רצון יוצרם ולא חשו לנוס. ויכו כל אותם אשר מצאו שם מכת חרב והרג ואובדן. ואותם שבחדרים, כשראו את המעשה הזה מאלו הצדיקים והאויבים שבאו עליהם, כבר צעקו כולם: "עוד אין כאלוהינו טוב מלהקריב קורבן נפשנו".
ושם חגרו נשים בעוז מותניהן וישחטו בניהן ובנותיהן וגם עצמן. הרכה והענוגה שחטה ילד שעשועיה. וגם אנשים רבים אימצו כוח וישחטו נשיהם ובניהם וטפם, וצעקו בקול גדול: "הביטה וראה אלוהינו, מה אנו עושים על קידוש שמך הגדול, בלי להמיר אותך בתלוי נצלב נצר נסחב ונתעב ומשוקץ בדורו, ממזר ובן הנידה ובן הזימה".
ובאותה שעה מרר ישו בבכי על אומתו, ואני ביקשתי לנחמו והגדתי לו כי חכמינו באו לידי מסקנה מתוך אמונה שלמה, שכל מי שגמר בלבו לקדש את השם - אינו מרגיש ייסורים. כמו שנאמר במדרש תנחומא הקדמון: "למה נמשלו ישראל ליונה? לאמור: מה יונה אינה מפרכסת בשחיטה, כך ישראל אינם מפרכסים בשחיטה על קידוש השם".
אבל הוא לא רצה להינחם.
ומשם נמשך מסע החלום מזוועה לאימה, מבעתה לצווחה. מעלילת דם לעלילת דם. פה קהילת יורק האנגלית עולה באש, ובגרמניה כת הפלגלנטים אחוזת הדיבוק והטירוף מבצעת שפטים בקהילות שומרי אמונים. ומגירוש לאינקוויזיציה, ומפרעות ת"ח ות"ט לקישינב. "אלי, אלי, למה שבקתנו", זעק ישו לרקיע עליון, ואני אמרתי לו, לאט לך גבר, לאט לך. הפסיון לא תם ולא נשלם. הקרשצ'נדו שמור לסוף. וכבר עפנו בחלום מעל אושוויץ, וריח הגוויות השרופות חנק את האוויר. וישו אמר "אתה יודע, גם אותי היו שורפים כאן, גם אני יהודי".
איחלתי לו סילבסטר שמח והתעוררתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם