טחנות הצדק לא פעלו בכלל
אלפי עובדים שנוצלו על ידי אסיר שניהל את עסקיו מהכלא פנו למשטרה ולמשרד התמ"ת ונתקלו באטימות מקוממת. אם התלונה הייתה של מעביד נגד העובד שלו -כנראה שהכל היה מתקדם מהר יותר
לאחר שהעולים סיימו את עבודתם בחברות, לתקופות של יומיים עד חודשים ספורים, הם גילו שלא משלמים להם, ששולחים אותם למשרדים ריקים ולכתובות פיקטיביות ואם מישהו מהם התעקש לקבל את הכסף שמגיע לו - הוא קיבל איומים מעבריינים. רבים מהעובדים הגישו תלונות למשטרה ולמשרד התמ"ת, עורכי דין פנו לפרקליטות, ובבתי הדין לעבודה הצטברו תיקים של עובדים שנוצלו ותבעו את מעסיקיהם בחברות הללו.
אבל כנראה שדין עובד שנוצל ונעשק במדינת ישראל, גם אם מי שעומד מאחורי העושק הוא אותו פרנקל - אסיר מרמה שביהמ"ש העליון קבע על שמו הלכה פלילית, "הלכת פרנקל" בשל המסוכנות לציבור בעבירות הרכוש שביצע – אינו דומה לדינו של מעסיק המתלונן על גניבה מהעסק. הרי אם בעל עסק היה מגיש תלונה עם שמות, מספרי טלפון, פרטים מזהים וכתובות מגורים של מי שהוא חושד בו כגנב, מזמן הייתה נפתחת חקירה, היה מעצר, כתב אישום, הרשעה.
כשכל הנתונים האלה מועברים למשטרה, לפרקליטות, לאגף הגבייה במשרד התמ"ת, ובתגובה המשטרה קובעת שמדובר ב"סכסוך כספי שקשור ביחסי עובד מעביד", הפרקליטות סוגרת את התיקים בפרשה בהינף עט, ובמשרד התמ"ת אומרים ש"הנושא בבדיקה" כבר כמעט שנה, משהו כאן לא עובד טוב, משהו כאן לא עובד נכון.
השערורייה במקרה הזה, שבו יושב אסיר בכלא ומנהל ממנו בלי הפרעה שתי חברות שמנצלות עובדים תמימים ולא משלמות להם, גדולה הרבה יותר כשמתברר ששירות
גם שורה של חברות גדולות במשק, בהן פוקס, איקאה (באמצעות מובילי דרור), סלקום ו"פליינג קרגו", שקיבלו שירותים מחברות הסבלות הללו באופן קבוע, ככל הנראה בלי לבדוק ובלי לדעת שהן כלל לא משלמות לעובדיהן, ממשיכות לשגשג ועולם כמנהגו נוהג.
מבדיקת מעריב עלה כי אפילו בשירות בתי הסוהר ידעו על מעלליו של האסיר פרנקל ובתגובה העבירו אותו מהכלא שבו הוחזק לכלא מרוחק בדרום הארץ, אבל גם זה לא מנע ממנו להמשיך ולנהל את העסק באמצעות הטלפון, להוציא חשבוניות, לנהל את השליטה בחברות הקש שהקים ולגרום סבל אדיר למאות עובדים.
ביום שישי האחרון, במהלך מתן פסק דין בעוד אחת מהתביעות שהגיש אחד מעובדי החברה לשעבר נגד "סבלים" ו"המוביל הארצי", קיבל הרשם תומר סילורה את תביעת העובד לשכרו שלא שולם לו וכתב בפסק הדין כי "על סמך העדויות, אף שלבית הדין אין את מלוא הכלים לקבוע קביעות נחרצות בעלי אופי פלילי".
יש לזקוף לזכותו של הרשם את העובדה שהשקיע בתיק הזה הרבה יותר ממה שאנשי רשויות אכיפת החוק שהיו אמורות לעשות כך לא עשו מעולם, ואולי כעת, סוף סוף, מאות ואלפי העובדים שכבר נעקצו ורודפים עדיין אחרי המשכורות המגיעות להם יכולים אולי לקוות שהפעם יקום גורם אחד במשטרה, בפרקליטות בתמ"ת או בכל רשות אכיפה אחרת במדינה, ויתחיל להזיז את טחנות הצדק, שמעולם לא נראו כאן כל כך איטיות וחסרות שיניים.