המוזיקאים התנתקו מהציבור
תפקיד המוזיקאים הוא לא רק לנגן ולעשות שמח אלא גם לבקר את החברה ולהצביע על בעיותיה. משום מה, היוצרים בישראל בוחרים לשתוק
אבל רבים, ואני ביניהם, יטענו שיש כאן פספוס גדול. מוזיקאים הם קובעי דעת קהל שיכולים להשפיע על תפיסות הציבור בנושאים שונים. לדתיים שבינינו יש את הזכות להשתמש בהכוונה רבנית בכל הקשור לאסור ולמותר מבחינה מוסרית. את הזכות הזאת אין לנו החילונים. אלו שאמורים לשמש בתפקיד המכוון והמצפן המוסרי שלנו, הם אנשי התרבות והמוזיקאים בראשם. המוזיקאים הם אלו שמגיעים להכי הרבה אנשים ולהם יש את ההשפעה הגדולה ביותר על הציבור ביחס לכל תצורת תרבות אחרת.
בשנים האחרונות החליטו מרבית המוזיקאים, מסיבות שבדרך כלל קשורות לקשיים בפרנסה, להפסיק להביע את דעתם בנושאים שעל סדר היום הציבורי ולעסוק אך ורק ביצירה. אותם מוזיקאים האמינו שאם ינגנו הכי טוב, ואם ישירו הכי טוב הם יצליחו בזכות כישרונם (או דרך כוכב נולד) להגיע לקהל
הרחב וללהתפרנס מיצירתם. לא כך הוא הדבר. מוזיקאי שאינו מחובר לציבור - הציבור לא יהיה מחובר אליו!
מוזיקאי שאינו עוסק בדרך כלשהי בנושאים שעל סדר היום דינו בסופו של דבר שהציבור ירגיש שהוא אינו מבטא את תחושותיו ואינו רלוונטי כבר. כשאביב גפן שר "אנחנו דור מזוין" כולנו הזדהינו עם הקול שייצג את הדור שלנו. לכן נשארנו נאמנים לגפן גם כששינה את סגנונו. כששלמה ארצי שר – "יש לנו ארץ למה עוד אחת?" הערכנו אותו על אומץ לבו והפכנו אותו לגיבור התרבות שלנו. כשנעמי שמר שרה על שתי הגדות לירדן, המשכנו לחבקה והפכנו אותה לאמא המוזיקלית של כולנו.
אז למה המוזיקאים שלנו שותקים? למה היום, בתקופת בחירות סוערת, אנחנו לא שומעים ולו שיר מחאה אחד מצדם? ממה הם חוששים?
החברה הישראלית היא חברה חזקה שתוכל לעמוד בכל ביקורת שתוטל בה. תפקיד המוזיקאים הוא לא רק לעשות שמח. תפקידם הוא בין היתר להיות אלו שמצביעים על החוליים שבחברה שלנו ולהשפיע עלינו לתקנם. עליהם לקום ולעשות זאת מיד, לפני שיהיה מאוחר מדי כדי לתקן.
הכותב הוא איש תרבות ופעיל חברתי. עוסק בין היתר בחיבור בין מוזיקאים לחברות מסחריות, עמותות וקרנות ציבוריות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם