כמה איראן עולה לנו

טענתו של אולמרט על הכספים שהוציא נתניהו על הזיות ביטחוניות אינה מדויקת. אפשרות תקיפה באיראן עדיין רלוונטית, ויש להניח כי כל האמצעים המפותחים הם רלוונטיים גם במתארי לחימה עתידיים

עמיר רפפורט | 13/1/2013 15:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הטענה שהשמיע ראש הממשלה לעבר, אהוד אולמרט, לפיה ממשלת נתניהו הוציאה 11 מיליארד שקל בשנתיים האחרונות על "הזיות ביטחוניות שלא בוצעו ולא יבוצעו", היא, בלשון המעטה, לא מדויקת.

בהנחה שאולמרט התייחס לעלות ההכנות לתקיפה אפשרית באיראן, נשאלת השאלה כמה עולה לנו "הפרויקט האיראני". נתחיל בהתחלה: ההתראה האסטרטגית על כך שאיראן נערכת לפתח נשק גרעיני ניתנה על ידי אגף המודיעין כבר בשנות התשעים, אך במשך שנים היא לא טופלה. רק החל מאמצע העשור הקודם פחות או יותר, בתקופתו של ראש הממשלה אריאל שרון, עלה סיכול הגרעין האיראני לראש סדר העדיפויות הביטחוני. אז גם גדל המוסד בראשות מאיר דגן באופן משמעותי ותקציביו האמירו בהתאם.

סיכול הגרעין האיראני הפך למשימתו העיקרית של המוסד ובתקשורת הבינלאומית יוחסו לו תקיפות סייבר והתנקשויות ברחבי איראן. על פי אותם פרסומים, פעילותו הייתה רבה מאוד (ויקרה) גם בימי אולמרט כראש ממשלה.
צילום: נאור רהב
אהוד אולמרט ושאול מופז בכנס פוליטי של קדימה צילום: נאור רהב

גם בצה"ל החלו הכנות משמעותיות לקראת אפשרות של תקיפה באיראן. להכנות כאלה יש מספר היבטים: למשל, ישראל משקיעה הון (בשיתוף ארה"ב) בפיתוח מערכות הגנה מתקדמות "חץ "3" ו"שרביט קסמים", שיהיו חלק מתפיסת ההגנה הרב-שכבתית נגד הטילים האיראניים.

על פי פרסומים זרים, ישראל גם נערכת ליכולת "מכה שנייה" מצוללות, במקרה שתותקף בנשק גרעיני. במסגרת זו החליט שרון לרכוש צוללת "דולפין" חמישית (בניגוד לעמדת צה"ל), ואילו נתניהו הורה ב-2012 על רכש צוללת שישית בעלות של מיליארד דולר (שוב, ללא תמיכה נלהבת מצה"ל).

תקיפה תהיה מלווה במתקפת נגד איראנית וגם באש שתשוגר מלבנון על ידי חיזבאללה, ולפיכך נדרשת השקעה גדולה בשיפור יכולת הספיגה

של ישראל, שלה היבטים רבים. למשל, הכפלה של תשתיות לאומיות בעלות של מיליארדים. עם זאת, נראה כי אולמרט כיוון לעלויות של פרויקטים הקשורים ישירות לשיפור יכולת התקיפה של ישראל באיראן. ניתן לשער כי ישראל משקיעה כסף רב בפרויקטים מתקדמים שיקנו לה פצצות מתקדמות חודרות בונקרים, כלים בלתי מאוישים וכמובן השקעה באימונים זוללי תקציב.

בעניין זה שתי עובדות בסיסיות: סך ההוצאה הישירה על הכנות לתקיפה אפשרית לא היה 11 מיליארד שקל בשנתיים. רחוק מכך. מעבר לכך, אפשרות התקיפה עדיין רלוונטית, ויש להניח כי כל האמצעים המפותחים הם רלוונטיים גם במתארי לחימה עתידיים אחרים, ולא רק לגבי תקיפה אפשרית (או בלתי אפשרית) באיראן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, לשעבר הפרשן הצבאי של מעריב, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים