הדחתו של ארז וינר - עונש ראוי
וינר הוא סוס פרא. לכל אורך הקריירה שלו חצה את הקווים הנוקשים של הפקודות והעז לעשות מעשים שקצינים אחרים, שגרתיים יותר, לא היו חולמים עליהם. עד עכשיו זה היה לטוב, אבל בפרשת הרפז נחצה הגבול
הוא קבע כי לא נמצא שהרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי היה מעורב במהלך כזה, אבל לא אמר דברים דומים גם על העוזר שלו. בכך יותר מאשר רמז מה הוא חושב על התנהלותו.

סוס פרא שעבר את הגבול. אל"מ ארז וינר צילום ארכיון: פלאש 90
וינר הוא סוס פרא, בנדיט: לכל אורך הקריירה שלו חצה את הקווים הנוקשים של הפקודות והעז לעשות מעשים שקצינים אחרים, שגרתיים יותר, לא היו חולמים עליהם (למשל כמפקד גדוד דוכיפת בתחילת האינתיפאדה השנייה, הוא השתלח ברדיו בראיס יאסר ערפאת.(
למרות אופיו הפרוע, וינר התקדם בתפקידיו, ובצדק: הצבא צריך גם כמה קצינים פרועים יותר, שיאתגרו את החשיבה הנוקשה ויהיו ראש גדול.
אלא שהתעוזה של וינר אינה הסיפור בפרשת מסמך הרפז. עוזר הרמטכ"ל יכול להרגיש את עצמו קורבן, כמי ששכב על הגדר בשביל אשכנזי במלחמותיו עם ברק, וכמי שהיה קרוב גם לסגן הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שבימים האחרונים פעל כרמטכ"ל להדיח אותו. אבל הוא אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו.
גנץ החליט להדיח את אל"מ ארז וינר
אשכנזי: בגלל התנהלות ברק, וינר היה במצב בלתי אפשרי
עיקרי טענותיו של וינר נשמעו לאורך כל הדרך בפרשה וחזרו גם במכתביו לרמטכ"ל ולמטה הכללי, אתמול.אין בהם כדי לשנות עובדה בסיסית אחת: וינר עבר כל גבול בכך שעסק במשך תקופה ארוכה בהפעלתו של סגן אלוף במיל' בועז הרפז כסוכן שתפקידו להביא מידע על המזימה הדמיונית )או האמיתית( של שר הביטחון אהוד ברק להתנכל לרמטכ"ל אשכנזי.
ראויה לעיון מיוחד טענה שהעלה וינר בפני מבקר המדינה, באמצעות חוות דעת של פרופ' אבי שגיא מאוניברסיטת בר-אילן (שאף חתום על מסמך "רוח צה"ל"), שלפיה וינר היה חייב לפעול כפי שפעל כדי להגן על מוסד הרמטכ"ל משום שהאמין ששר הביטחון אינו שם את טובת המדינה בראש מעייניו.
המבקר דחה את
הטענה על הסף, כמעט בזלזול: אם כל קצין יחליט מתי הוא כפוף לדרג ומתי לא, לא יהיה צבא ולא תהיה מדינה, הוא קבע. כמובן שווינר העלה גם שורה של טענות כבדות יותר באשר ליחסי הדרג המדיני והצבאי, אבל גם הן אינן משנות את התמונה הכוללת.
אם סיפורו של וינר יסתיים בהדחתו דה-פקטו שנעשתה אתמול (בכלל לא בטוח שזה באמת סוף הסיפור, משום שיש לא מעט הליכים משפטיים פתוחים בעניינו ), תהיה בכך הכרה צודקת של הדרג הצבאי בבכירות הדרג המדיני וגם עונש מידתי וראוי לווינר בגין מעשיו. ההדחה לבטח נכונה יותר מהכוונה של אשכנזי למנות דווקא את וינר לקצין החינוך הראשי בצה"ל, מינוי שכבר בוטל על ידי גנץ מזמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב