הבחירה להחליש את הריקנות

גם עם גירעון לא מתוכנן של 40 מיליארד שקל וגזירות שיגיעו אחרי הבחירות, גם אחרי המחאה הגדולה ושחיקת מעמד הביניים, המפץ המחשבתי לא התרחש

נדב איל | 20/1/2013 9:03

תגיות: בחירות 2013,גירעון תקציבי

אומרים על הבחירות האלה שהן משונות. לפי הגרסה המקובלת, הסיבה היא שהתוצאות ידועות מראש ולכן אנחנו חוזים בחוויה פוליטית משונה, שממוקדת כל העת ברגע שאחרי התוצאה. כמובן שהגרסה הזו היא, בפשטות, מייצגת את זיכרון הנמלה של כולנו. היו פה כל כך הרבה בחירות עם תוצאות ידועות מראש (האחרונה שבהן נניח היא 2006 ולפני זה). 2003 ובכל זאת, מערכות הבחירות ההן לא התאפיינו בתחושת הביזאר הכללית שעוטפת אותנו כעת.

הבחירות משונות משום שבפעם הראשונה הן לא על הנושא המדיני. והן גם לא על נושא חברתי-אזרחי. כלומר, יש מפלגות שמנסות, כמובן. מפלגות קטנות, כמובן, שמחות לנסות לקדם את האג'נדה שלהן (ארץ חדשה עם הון-שלטון וכו'). האופוזיציה הראשית, העבודה, החליטה שהאסטרטגיה שלה תהיה לקבוע על מה יהיו הבחירות (רק על החברתי). זה לא ממש התרומם, לפחות לפי הסקרים האחרונים. איכשהו, גם עם גירעון לא מתוכנן של 40 מיליארד וגזירות אחרי הבחירות, גם אחרי המחאה הגדולה ושחיקת מעמד הביניים, המפץ המחשבתי לא התרחש.

אין מצע מדיני לליכוד ערב הבחירות. בנימין נתניהו צילום: אי-אף-פי

אז יש כאלה שטוענים שהליכוד-ביתנו ניצחו; הרי הבחירות הן על מדיני-ביטחוני, ולכן הבחירות הוכרעו. זו טענה משעשעת. זה פשוט מדהים, לא פחות ממדהים, שאין מצע מדיני לליכוד - מפלגת השלטון - ערב הבחירות. מילא טשטוש העמדות לגבי משא ומתן ומדינה פלסטינית כן או לא. קשה לזכור מתי בפעם האחרונה בבחירות האלה ניסה ראש הממשלה להשתמש באחד הטיעונים הקלאסיים שלו על איראן והאפוקליפסה המתקרבת. לטעון שסדר היום החברתי הובס על ידי סדר היום המדיני זו פשוט בדיחה, כי אין סדר יום מדיני. ולפני שמישהו שולף את בנט, נדמה שיהיה מדויק לומר שיש מעט מאוד שלטי חוצות של בנט שמדברים על סיפוח השטחים. רובם קוראים ל"אחים" ול"אחיות" לחזור "הביתה".

הבחירות האלה הן לא על כלום. אבל הוויכוח שמתנהל בהן הוא כלום. טקטית זו הצלחה לכאורה לראש הממשלה; הרי מפלגת שלטון תמיד רוצה בחירות מנומנמות. אבל הצניחה של הליכוד בסקרים, בעצם כמו הפגיעה בכל מפלגות השלטון הטבעיות והוותיקות (העבודה, התנועה, הליכוד, קדימה) היא אינדיקציה חותכת לכך שכאשר לא מתנהל דיון עמוק ונוקב, הקלפים מחולקים מחדש. הליכוד הכתיב את הטון, עכשיו הליכוד חושש שהוא ישלם.

עוד שנים יביטו היסטוריונים בבחירות האלה. אולי הם יאמרו: כל בחירות הישראלים מלמלו לעצמם שהבחירות היו גורליות, אבל כש-2013 הגיעה הם החליטו להפסיק. עברו באבחה מקיצוניות לקיצוניות, מפומפוזיות של תחושת

גורל אל דקדנטיות של בריחה משועשעת. כאשר ישראל חווה משבר חריף במעמדה בעולם ונשיא ארה"ב מדבר על סכנה להישרדותה ממש, כשהשטחים מתחילים להידלק מחדש, ערב הכרעה על הגרעין האיראני ובפעם הראשונה אחרי המהפכות בעולם הערבי - מתנהל פה דיון אקלקטי שמזכיר חנות יד שנייה, עם מפלגות אווריריות כמו צמר גפן מתוק.

השלום סולק מהשיח הציבורי של הבחירות (מזכ"ל העבודה - העבודה!, אמר בראיון למעריב ש"המילה שלום מפחידה"), אבל אפילו האפשרות לעוד מלחמה לא מצויה בו (מילה שאמורה להפחיד מעט יותר). לכן ההצבעה חשובה כל כך; היא יכולה לחזק את מי ומה שיש בהם משקל אמיתי, ולהחליש את הריקנות. זה תלוי בנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב