איך תיראה הממשלה החדשה שלנו?
מאחורי דלתות מוגפות יושבים עכשיו מנהיגינו ומנסים לשבץ את עצמם לתפקידים הבכירים במדינה. הרבה מניעים משמשים בעירבוביה בדיון הזה. מוטיבציה אישית, אילוצים פוליטיים, התחייבויות מוקדמות וגם מה שאמור היה להיות השיקול הראשון במעלה - התאמה מקצועית.
המפתח צפוי להיות ארבעה ח"כים, לשר לא כולל נתניהו עצמו. אם הבית היהודי תהיה בקואליציה, תהיה החלוקה כדלהלן: 5 לליכוד, 3 לישראל ביתנו, 5 ליש עתיד, 3 לבית היהודי ו-3 לש"ס. סה"כ 19, שרים – הרבה פחות מהממשלה היוצאת.
יכול להיות האיש שירים את כלכלת ישראל, ליברמן. צילום ארכיון: חמד אלמקת
חוץ – יאיר לפיד – כמי שנתפס כצלע היונית של הממשלה העתידית, וכבעל כושר ביטוי יוצא דופן, לפיד מתאים כמו כפפה ליד לתפקיד שר החוץ. מבין שלושת התיקים הבכירים, זהו גם המשרד שניהולו פחות מסובך, מה שיכול להקל מאוד על מי שעומד לבצע את תפקידו המיניסטריאלי הראשון.
ביטחון – בוגי יעלון - אין צורך להכביר מילים. רמטכ"ל לשעבר, המוח של מבצע 'חומת מגן' אבל גם של ההתנתקות שבוצעו בדיוק על פי התכניות. יעלון, בעל תפיסה אסטרטגית סדורה, מוכר היטב גם בממשל האמריקני ובקי מאוד בנושא הדחוף ביותר המונח על הפרק – איראן. גם יחסי האמון בינו לנתניהו, הופכים אותו למועמד המתאים ביותר.
אוצר – איווט ליברמן – אישור התקציב והאתגרים הכלכליים הממתינים לישראל, מחייבים במשרד האוצר איש חזק שרואה את הדברים עין בעין עם נתניהו. ליברמן, שקהל מצביעיו הפוטנציאלי נמנה על מעמד הביניים, יכול להיות זה שיסיט לכיוון הנכון את כלכלת ישראל המקרטעת.
חינוך, תרבות וספורט – שי פירון – גם כאן, ההתאמה היא אחד לאחד. פירון הוא איש חינוך בעל רקורד מוכח וניחן במבט רחב על צרכי התלמידים והמורים כאחד. האיש הנכון, בזמן הנכון, במקום הנכון.
פנים – אלי ישי – למען האמת, החיבור בין ישי לפנים אינו הכרחי. כל אחד אחר מאנשי ש"ס, יוכל מן הסתם לעשות את אותה העבודה. ובכל זאת, ישי היה שר פנים טוב. הוא צדק כשהלך נגד הזרם בנושא המסתננים. אין סיבלה שלא ימשיך בתפקידו.
משפטים – גדעון סער – אחרי ארבע שנים מוצלחות מאוד במשרד החינוך, יכולות הרפורמציה של גדעון סער נחוצות עכשיו במשרד המשפטים. סער, משפטן בהשכלתו, מכיר היטב את המסדרונות בצלאח-א-דין ובעל גישה מאוזנת בנושא הפרדת הרשויות. נתניהו ינהג נכון אם ישים את סער בלשכה המנומנמת של יעקב נאמן. הרבה עבודה נדרשת שם.
בריאות – אריאל אטיאס – כמו במשרד הפנים, גם כאן מינוי אטיאס אינו מחויב המציאות. עם זאת, כמפלגה חברתית, טוב שנציג ש"ס ינהל את מערכת הבריאות. אחרת תהיה כאן בריאות לעשירים, ורק זה מה שחסר לנו.
דרושה רפורמציה במשרד המשפטים, גדעון סער. צילום: יהונתן שאול
תמ"ת – אריה דרעי – הוא מבין את הצורך הדחוף בהכנסת החרדים לכלכלה לטובת כלל המשק. הוא מחובר בעצמו לכמה מבכירי המגזר העסקי. לכן דרעי, עם כושר הביצוע שלו, יוכל לעשות פלאים עם תיק התמ"ת.
ביטחון פנים – יעקב פרי – כיוצא מערכת הביטחון מכאן, וכמי שניהל החברות הגדולות במשק מכאן, אולי יעקב פרי יצליח לתת למשטרה את הניעור לו היא זקוקה. אהרונוביץ' לא עשה זאת.
תחבורה – ישראל כ"ץ – הייתה מהפכה בתחבורה? הייתה. מספר ההרוגים בתאונות צנח? צנח. לא מחליפים סוס מנצח.
אנרגיה ומים
(תשתיות) – ארדן – כמי שבא מהמשרד לאיכות הסביבה, ארדן אולי יקדם את ניהול משק המים לסטנדרטים הנדרשים במחירים הנדרשים. גם שם נדרשת התחדשות. חקלאות – יעל גרמן – מודה, זו כבר ברירת מחדל.
שיכון – אורי אריאל – יכולת ביצוע? יש. מחויבות אמיתית לציבור ולא לבעלי עניין? יש. כן, דווקא נציג הבית היהודי – מפלגת מעמד ביניים כזכור – יכול להיות זה שיוריד את מחירי הדיור. מי שבנה בזול בהתנחלויות, יבנה בזול בכל הארץ, וגם יקדם התיישבות במקומות הנצרכים. רווחה – אורלי לוי – ברור, לא?
דתות – אורי אורבך – אין מערך שצריך לבוא לקראת הציבור כמו שירותי הדת. אורבך, שהוא בעל יכולות לימודיות ונושא הדת בוער בעצמותיו, חייב לנצל את הקדנציה הזו כדי לעשות את מה שרוב עם ישראל מצפה שיקרה עם שירותי הדת שלו. ספק אם ההזדמנות תחזור.
חייב לנצל את הדקנציה לשיפור שירותי הדת, אורבך. צילום:אריק סולטן
הגנת העורף – נפתלי בנט – מצד אחד, לא המשרד הכי גדול. מצד שני, תפקיד ביטחוני עם חברות בקבינט, שנוגע בסוגיות הכי רגישות לישראל. מתאים להתחיל איתו קריירה פוליטית.
תקשורת – סילבן שלום – הוא חברתי. יש לו נגיעה לענף המדיה. קליטה – מאיר כהן – אופציה. לא חייבים.
מדע – יאיר שמיר – כמי שעוסק כל חייו בפיתוחים ישראליים ובמכירתם לעולם, שמיר הבן הוא האדם שיכול לקדם מתוך הממשלה את הצרכים של עולם המדע. גם כאן מדובר בתפקיד ראשון. כדאי להתחיל עם תיק צנוע. אז זה מה שיהיה? שבועיים שלשה של סבלנות והכל יתברר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם