סליחה, למה אתם לא מקליקים על ידיעות שואה?
יש לי רעיון. במקום לשתף את בר רפאלי, תתחילו לשתף מה קורה עם ניצולי השואה. במקום לדלג על כתבות שזועקות לעזרה, תנו כתף לתת להם להרגיש בנוח בשנים האחרונות שלהם. מה אתם אומרים?
200 אלף איש אנחנו סוחבים על הגב שלנו, בני 84 ומעלה. הם מתים כל כך מהר. בדרך כלל בעוני מחפיר, לא בשלווה לה הם ראויים. כואב לראות אותם, סובלים בשקט. בדר"כ על פי עדויות של בני משפחה צורחים תוך כדי שינה. רואים יום אחר יום את המדינה שנבנתה על הגב שלהם לוקחת להם עוד כמה שקלים.
אבל עזבו רגע את המדיניות הפושעת כלפיהם מצד כל הגורמים. לזה אנחנו כבר רגילים. חבורה של סמרטוטים שדאגו לבזבז את הכספים שהיו צריכים לגרום לקשישים האלה לחיות חיים נורמליים לקראת סיום חלקם בעולם שהתאכזר אליהם.
השאלה היא אחרת. למה אנחנו, כחברה, כאנשים בודדים, לא נותנים להם את היחס הראוי עם כל הארסנל שיש לנו. למה אנחנו מדלגים על הידיעות שעוסקות בנושא, שאף פעם לא מקבלות את היחס הראוי, למה הידיעות על השואה אף פעם לא מעניינות אותנו, אבל מה שציון ברוך וידידותיו עשו אתמול גורמות לעיניים שלנו לנדוד לעבר הכותרת והתמונה.
אנחנו משתפים בפייסבוק על כל דבר. בעיקר על בר רפאלי, מהלך פוליטי מרשים, ניסיון סיכול מכובד ואפילו על קבוצת הכדורגל שלנו, שרשמה עוד הישג מרשים. ניצולי השואה בדר"כ נדחקים להם הצידה, כרגיל. את הצעקה שלהם הם לא מצליחים לצעוק. הבעיה היא שאנחנו לא צועקים בשבילם.
גם במחאה הגדולה, ניצולי השואה תמיד הוזכרו בנשימה האחרונה, בסיום המשפט. הם אוטוטו ימותו ולא אספנו רבע מהדברים שיש להם להגיד לנו. כל כך הרבה אגודות סטודנטים יש, מעטות מהן עוזרות לאוכלוסיה הזאת בזמן השוטף. הרבה עמותות לניצולי שואה מנסות לעמוד בפרץ והם עדיין צריכים לעמוד בתור לאוכל, לתרופות, לטיפולי שיניים.
שימו לב לנתונים האלה, במקרה שפספסתם. 87% מהפונים לסיוע כלכלי חיים מהכנסה של פחות מ-5,000 שקל לחודש, ו-58% חיים מהכנסה של עד 3,000 שקל בלבד. מתוך הפונים לסיוע באמצעות הקרן, 70% ציינו כי אינם יכולים לממן לעצמם טיפולי שיניים, ו-18% נזקקים לסיוע כלכלי במימון משקפי ראייה.
רגע לפני שמגיע יום הציון שכולם מחבקים אותם, הם מסתכלים
אנחנו מדינה שצורכת תקשורת. נדירים האנשים שלא מחזיקים בסמארטפונים שלהם כמה אתרי חדשות, מתעדכנים כמה פעמים ביום וברגע ששומעים על משהו מסעיר, מסתערים על כל האתרים האפשריים ומקנחים באיזו מהדורה טובה לסיום היום באחד מהערוצים.
בואו ננצל את המדיה החדשה לעזור להם. פרסמו בכוח דברים, תיכנסו בחבריכם בפייסבוק. צייצו בטוויטר, שילחו מיילים. אתרו ניצול שואה, גייסו כמה חברים ותתלבשו לו על הדירה. תמצאו רהיטים חדשים, תקפצו רגע עם איזה סיר מרק, תנו לו את מספר הטלפון שלכם.
זה לא כזה קשה. נכון, הריח לא יהיה נעים, לפעמים גם השפה תיראה לנו נוקשה, אבל רגע לפני שאנחנו נפרדים מהם, בואו ניתן להם את הרגע הזה שהם לא קיבלו מעולם - הרגשה שהם חלק מאיתנו באמת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם