מרכז עצבים: צה"ל משלים ההכנות לעימות
השבוע זה רק היה הפרומו לאינתיפאדה שלישית ובפיקוד מרכז כבר נערכים. בינתיים האיפוק הדו צדדי עובד. ומה הנזק האמיתי של פרשת X?
מה כן? המהומות בימים האחרונים הן חלק מהחרפה של גל תסיסה שהחל בשטחי יהודה ושומרון כבר בשלהי הקיץ שעבר, על רקע הקיפאון המדיני והמשבר הכלכלי ברשות. התסיסה הועצמה לאחר מבצע "עמוד ענן" בעקבות מה שנתפס בגדה כהישג של חמאס (כאמור, לפלסטינים יש סיבה טובה להאמין שהאלימות משתלמת). עלייה בשיעור המעצרים שביצעו צה"ל והשב"כ נגד משוחררי עסקת גלעד שליט שחזרו לעסוק בטרור (יותר מ-40 עד כה), כמו גם שביתת הרעב של העצירים הביאו את האלימות לשיא בסוף השבוע שעבר. ובאופק, כמובן, ביקור אובמה, שתורם גם הוא לחוסר שקט.
גורמים בכירים בפיקוד המרכז מנתחים את המצב באופן הבא: לרשות וגם לגורמים פלסטינים אחרים יש אינטרס לשמור את הסוגיה הפלסטינית על סדר היום לקראת ביקור נשיא ארצות הברית ברק אובמה. מחאת האסירים היא אותנטית ורחבה, וכך גם התסיסה שמעוררים המעצרים של משוחררי עסקת שליט (הציבור בשטחים לא אוהב את המעצרים האלה, בלשון המעטה).
עם זאת, בצמרת צה"ל סבורים כי הכותרות על האינתיפאדה השלישית הקדימו את זמנן. הצבא נערך כבר כמה חודשים לאפשרות של אינתיפאדה שלישית במתכונת כזו או אחרת, שתכלול כנראה גל הפרות סדר המוני, בשילוב טרור שיתמקד ביהודה ושומרון. תאריך היעד שנקבע להשלמת ההכנות הוא סוף חודש מרס, לפני "יום האדמה", "יום האסיר" ו"יום הנכבה" (היום שבו מציינים הפלסטינים את אסון הקמת מדינת ישראל ב-15 במאי).
במסגרת ההכנות לקראת החרפת המהומות נערכה השבוע השתלמות של פיקוד המרכז להתמודדות עם הפרות הסדר. ההשתלמות נמשכה יומיים, והייתה מיועדת למפקדים שעוד יפגשו את הפרות הסדר בשטח וגם לכאלה ששייכים לכוחות עתודה לגזרה. ככלל, צה"ל השתכלל מאוד בשנים האחרונות בשימוש באמצעי פיזור הפגנות שנחשבים "פחות קטלניים", זאת בעקבות אירועי ה"מרמרה" וההכנות לקראת גל אלימות שלא פרץ, עם הפנייה הפלסטינית הראשונית לאו"ם, בספטמבר 2011. וכך, אחד ההישגים של צה"ל בגל המהומות האחרון הוא שלא היו בו הרוגים פלסטינים, שכן הלוויות היו מלבות עוד יותר את האווירה. מצד שני, פצועים יש בעשרות ואף במאות.
מי שלא ממש מפגין חשיבה יצירתית בתקופה האחרונה הוא הדרג המדיני שעסוק בהרכבת הקואליציה. על אדמת מצרים מנהלים שליחים מטעם ישראל מו"מ אינטנסיבי מול חמאס בנוגע להבנות קבועות. הדיונים על ההבנות לא יסתיימו לעולם, אלא ייקטעו בסבב האלימות הבא, שכן הפערים בין הצדדים גדולים, ומרגע שפסקה האש פסק גם הלחץ להתגמש. עם זאת, במסגרת ההבנות ישראל כבר הסכימה לפתיחה של מעבר רפיח בין מצרים לרצועת עזה לתנועת סחורות, הסכמה שהיא למעשה חלק מאינטרס ישראלי מובהק: שהאחריות הכלכלית על הנעשה ברצועה לא תהיה רק שלנו.
חמאס שיגר לפני מספר שבועות תזכורת לאופציות האחרות שברשותו, אם לא ימולאו תביעותיו. השבוע השלטון בעזה עלה עוד מדרגה בתגובה למות העציר, ואפשר שיגור של רקטה מתוצרת עצמית, המכונה 8 אינצ' על שם הקוטר שלה - הרבה יותר מראש קרב של רקטת גראד רגילה. זו השפה שבה שבה חמאס מעביר מסרים, וישראל, השבוע, הבליגה על הירי.
גם המהלך של ישראל, לעצור את הזרמת כספי המסים לרשות הפלסטינית כעונש על כך שפנתה לאו"ם בבקשה להכיר בה כמדינה, התברר, כצפוי, כאווילי. עובדה היא שבצה"ל ובשב"כ התנגדו מראש להקפאת העברת הכספים מחשש שהדבר יוביל לעיכוב משכורות לשוטרים ולעובדי הרשות הפלסטינית, מה שבהמשך יביא להגברת התסיסה ולהקטנת האכיפה ביהודה ושומרון. זה בדיוק מה שקרה בפועל - היו מקרים שלמשטרה הפלסטינית אפילו נגמר הדלק לכלי הרכב.
השבוע, על רקע התסיסה, ואולי גם בגלל ביקור אובמה, העבירה ישראל כספים לרשות הפלסטינית כדי לאפשר תשלום משכורות חודש ינואר באיחור של למעלה מחודש. לא כל המשכורות שולמו על ידי הרשות למרות ההעברה הבנקאית השמנה, שכן הבור התקציבי של ראש הממשלה סלאם פיאד הוא עמוק מאוד (גם הקונגרס הקפיא העברה של 475 מיליון דולר בעקבות המהלך באו"ם).
וזה סיפור שכאילו נלקח מאירועי התקופה האחרונה: ראש המוסד זימן את עורכי העיתונים הגדולים בישראל ("ועדת העורכים") למטה המוסד במרכז הארץ, ולחש על אוזניהם פרטים הקשורים לפרסומים בתקשורת העולמית על פרשת ריגול ישראלית שנחשפה. "קראתי לכם כדי לבקש כי אף שתמונתו של איש מוסד שנחשף התפרסמה בכל העולם, אל תפרסמו אותה גם כאן, אצלנו, בעיתונים שלכם", אמר ראש המוסד. "למה?", נזעק עורך עיתון "הארץ", וסירב להאמין לבקשה.
התיאור דומה להפליא למה שקרה סביב הפרסום באוסטרליה על התאבדותו בכלא בישראל של "האסיר איקס", בן זיגייר, אבל הוא קשור לפרשת מעצרו של המרגל הישראלי במצרים, וולפגנד לוץ, בדיוק לפני 50 שנה, בשנת 1963.
התיאור לקוח מתוך הספר "האיש והמוסד", שכתב אמנון ז'קונט על ראש המוסד בזמנו מאיר עמית, שבעידן שקדם לאינטרנט הצליח להביא לכך שהתמונות מחו"ל אכן לא נראו בארץ. אפילו "הארץ" הסכים לכך. מזל. אילו היו מתפרסמות התמונות, היה נמצא מי שהיה מגלה כי וולפגנד לוץ לא היה רק אזרח גרמני, כפי שחשבו המצרים, אלא גם בעל שם עברי (זאב גור אריה) ומשפחה בארץ. הדבר היה מחמיר את מצבו במשפט שנערך לו במצרים.
וכעת בקפיצה של דור, זה הזמן להעריך מהם הנזקים הביטחוניים שנגרמו מהפרסומים על פרשת בן זיגייר. התשובה: ניתן להעריך כי הפרסום גרם נזק כבד מאוד, הרבה יותר גדול מהנזק שנגרם מעצם הפרשה שבה הואשם זיגייר, שעדיין לא ניתן לחשוף את פרטיה.
בקשתו של ראש המוסד לעצור לזמן מה את הפרסום בישראל על אודות הפרשה, שכבר התפרסמה באוסטרליה, לא נענתה הפעם על ידי אתר "הארץ" ועל ידי חברי הכנסת שחשפו את הפרשה ראשונים. ולמרות זאת, בהתייחס לפרסומים בתקשורת העולמית, אפשר להעריך כעבור כחודש כי הנזק הביטחוני היה יכול להיות כבד אפילו יותר, אלמלא כמה צעדים דחופים שלבטח נעשו על ידי המוסד בסמוך להתפוצצות הפרשה.
לפי הפרסומים, פרשת זיגייר קשורה למלחמה החשאית מול איראן. כך גם הניסוי שנערך השבוע בישראל של שיגור טיל נגד טילים מסוג "חץ 3". הפרויקט עוד רחוק מנקודת הסיום שלו, אבל "חץ 3" אמור להיות שכבת ההגנה הראשונה של ישראל מחוץ לאטמוספירה. הטילים העתידיים של איראן עלולים להגיע לישראל במהירויות עצומות (ככל שמרחק השיגור גדול יותר, כך גדלה המהירות שבה מגיע הטיל), ויהיו בעלי ראשים מתפצלים, שנועדו לבלבל את מערכות ההגנה. "חץ 3" אמור להתמודד עם המהירות והפיצול, ולתקוף רק את ראש הקרב, תוך התעלמות משברים חסרי משמעות.
בתחום הטילים נערך מרוץ דרמטי בין ההתקדמות של פרויקט הגרעין והטילים האיראניים ובין פיתוח מערכות ההגנה של ישראל, אבל מתחת לפני השטח מתעצמת מחודש לחודש גם המלחמה שמתנהלת במלוא עוזה בתחום הסייבר.
לוחמת סייבר היא תחום שמתפתח בצה"ל בצעדי ענק, עד כדי כך שנבחנת כיום האפשרות להקים "פיקוד סייבר". האחריות על הנושא מתחלקת בשלב זה בצה"ל בין תחום ההגנה, באחריות אגף התקשוב במטה הכללי, ובין יחידה 8200 של אגף המודיעין, שאחראית על ההתקפה. יש להניח שגם המוסד עוסק בלוחמת סייבר, בסיוע אמ"ן.
לוחמת הסייבר כבר נחשבת בצה"ל לממד הלחימה החמישי - בנוסף למרחבי האוויר, היבשה, הים והעורף. היא מתנהלת לא רק מול איראן אלא בכל חזית אפשרית, ולא רק על ידי ישראל. אפילו לחמאס ברצועת עזה יש מחלקת סייבר משל עצמו. המטרה היא לגרום נזקים מוחשיים לאויב בשטח באמצעות וירוסים ותולעי מחשב, ממש כמו הטלת פצצה. הנזק בתחום הסייבר יכול להיות גם ברמת הארגון, כמו שהרוסים שיבשו בעשור שעבר את מערך הגיוס של צבא גאורגיה בפרוץ המלחמה מולם, או שיבשו מערכים שלמים של המשק במדינה האסטונית, כשהאחרונים "עצבנו" אותם.
צה"ל מנסה לקושש מתגייסים שיתאימו לתחומי לוחמת סייבר. בצעד תקדימי ניתנת עדיפות לשיבוץ גאוני מחשב ביחידות הסייבר, גם על פני שירות בתפקידי לחימה מסורתיים בשטח. צה"ל מפעיל תוכניות ללימודי סייבר בבתי ספר תיכוניים, בשיתוף עם משרד החינוך ומטה הסייבר שהוקם במשרד ראש הממשלה, בראשות ד"ר אביתר מתניה.
כיום כבר ניתן לקבוע כי הסייבר אינו רק אמצעי בשדה הקרב, אלא גם הזדמנות כלכלית ייחודית לישראל שנחשבת אחת מהמובילות העולמיות בתחום. עדות לעוצמת התעשייה המתפתחת בעולם סביב עולמות הסייבר ניתן היה לראות בכנס שנערך השבוע בסן פרנסיסקו על ידי חברת RSA העולמית, ובהשתתפות עשרות חברות, כמה מהן ישראליות. ל-RSA יש בהרצליה חמ"ל עולמי להגנת בנקים מפני תקיפות סייבר, וגם מרכז פיתוח שמבוסס על הסטארט-אפ "סיוטו", שבו עשה יו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, אקזיט מרשים בשעתו. החברה הישראלית לשעבר נרכשה על ידי הענק האמריקאי, וכעת היא חלק בלתי נפרד ממנו.
אבל לאן מתפתח "הממד החמישי"? בכנס של RSA נטלו חלק כ-22 אלף בני אדם. אחד הדוברים והמשתתפים הוא עמית יורן, ממוצא ישראלי, שהיה מחלוצי תעשיית הסייבר בארצות הברית כיזם, ושימש גם בתפקידים בכירים בתחום בממשל האמריקאי.
יורן, כיום סגן נשיא ב-RSA: "תעשיית הסייבר משתנה בקצב מסחרר, בהתאם לאיומים שגדלים מחודש לחודש ונעשים מתוחכמים יותר". האיומים אינם רק על ארגונים צבאיים ועל גופי ממשל, אלא גם על חברות כלכליות, שפגיעה בהן יכולה לגרום נזק עצום. הם באים מצד ארגוני פשיעה וגם מצד ארגונים מדינתיים. לאיראן יש יחידות סייבר שכבר חוללו שמות בארצות הברית, הרוסים הם מעצמה בתחום, אבל הסינים, עם המשאב האנושי הבלתי נדלה שלהם, הם שמפעילים את גופי לוחמת הסייבר האימתניים ביותר.
"תעשיית אבטחת המידע ממציאה את עצמה מחדש בכל פעם", אומר יורן. "כבר לא ניתן להשתמש רק ב'חומות אש' או בתוכנות אנטי-וירוס כמו פעם, אלא צריך מערכות מתוחכמות הרבה יותר כדי להגן על בסיסי מידע ענקיים. זה מרוץ שלא ייפסק לעולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם