פגמים מהותיים בשילוב יוצאי אתיופיה
חוסר תיאום בין משרדים, תשלומים שהועברו עבור פעילויות שלא בוצעו וליקויים בעלי השפעה מכרעת על מידת שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
בדיקת המבקר התמקדה בניהול התכנית הלאומית לשילוב יוצאי אתיופיה, המתפרשת על שורה ארוכה של משרדי הממשלה, צה"ל, המועצה להשכלה גבוהה ובקרב המגזר השלישי, תכניות הממשלה לשילוב יוצאי אתיופיה.
בשנת 2001 החליטה הממשלה על הקמת פרויקט לאומי לקליטת יוצאי אתיופיה והקמת מסגרת ארגונית להפעלת המאמצים והמשאבים בקליטתם במטרה לייעלם, לרכזם ולתאמם. הוחלט כי הפרויקט יפעל מינואר 2002 בתקציבי הממשלה והסוכנות היהודית, אשר עמדתה הייתה כי הפרויקט ייפרש על פני תשע שנים בתקציב כולל של 660 מיליון דולר.
אולם, סכום הכספים שהועבר לחברה שהוקמה במטרה לשמש מסגרת משפטית ליישום החלטת הממשלה עמד בשנים 2005-2012 על כ-22 מיליון שקל בממוצע לשנה, כ-8% בלבד מהתקציב השנתי הנדרש בעת ההחלטה על הפרויקט.
בפברואר 2008 אישרה הממשלה החלטה לצאת ב"תכנית חומש" לשנים 2008-2012, שמטרתה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה, ביצוע התכנית הוטל על משרד הקליטה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, החינוך והתמ"ת.
הממשלה אף ייעדה לתכנית החומש תקציב של כ-870 מיליון שקל להפעלתו, אולם המבקר מצא כי בהחלטת הממשלה לא התקיימה מחויבות תקציבית רב-שנתית לתכנית החומש, ורק ביולי 2010, שנתיים לאחר המועד בו הייתה התכנית לצאת לדרכה, ורק בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ, יוצבה תכנית החומש.
זאת ועוד, הנהגת התכנית הוטלה על משרד הקליטה, על אף שהפרקטיקה הנהוגה בממשל הישראלי, מציין המבקר, היא שהנהגת תכניות רב-שנתיות ובין משרדיות היא בידי משרד ראש הממשלה.
המבקר מצא כי הממשלה לא יזמה הכנת כלי-ממלכתי-רשמי להדרכה ולהעברת ידע ולבקרה על הפעלת תכניות רב שנתיות, לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים.
בנוסף, נמצא כי תכנית החומש אמנם לוותה על ידי "ועדת קודקודים", ועד בדרג סמנכ"לים וראשי אגפים במשרדי הממשלה המשתתפים בתכנית, אולם דיוני הוועדה עסקו לרוב בדיווח של משרדי הממשלה ולא כללו סיכומים ופעולות תכלול.
בידי משרד הקליטה ובידי משרד האוצר לא היו מיפוי ומידע בסיסי הכוללים את כלל התקציבים המיועדים ליוצאי אתיופיה, למרות שהחלטת הממשלה קבעה בעבר כי משרד הקליטה ימפה עד סוף 2008 את כלל התקציבים המושקעים באוכלוסייה זו.
יתרה מכך, עד היום, ארבע שנים לאחר החלטת הממשלה, טרם נבדקו ביצועי תכנית החומש באמצעות המדדים שנקבעו לכך, ולמעשה אין בידיו של משרד הקליטה מידע בדבר הצלחת התכנית.
בהחלטת הממשלה בשנת 2008 בה הוחלט להוציא לדרך את "תכנית החומש", נקבע כי כדי לאפשר למשפחות צעירות להשתלב ביישובים ובשכונות בעלי חתך סוציו-אקונומי גבוה יחסית, יינתנו למשפחות אלו בשנים 2008-2012 עד 200 משכנתאות לשנה, ברמת זכאות הניתנת לחסרי דירה.
המבקר מציין כי מפברואר 2008 ועד פברואר 2012 מומשו רק שתי משכנתאות. "כך, במשך ארבע שנים של כישלון צורם, הותירו משרדי הממשלה האחראים בנושא את "תכנית המשכנתאות בתור "אות מתה" שכלל אינה מקדמת את האוכלוסייה ואת היעדים שלשמם נוצרה", קובע המבקר בנחרצות.
במאי 2012 החליטה הממשלה להאריך את תכנית המשכנתאות לשנים 2014-2016 ולהגדיל את הסכום המרבי של המשכנתא, אולם המבקר מצא כי משרד ראש הממשלה שינה את תכנית המשכנתאות כמענה לפנייה פרטנית של כמה מיוצאי אתיופיה, בלי שהיו בידיו נתונים לגבי שיעור המשפחות הצעירות שהתכנית מתאימה להן ובלי שבדק את תרומתה האפשרית למימוש מטרת הממשלה.
"ספק אם תכנית המשכנתאות המעודכנת תצליח לקדם באופן מועיל את השגת המטרה שקבעה הממשלה", כותב המבקר.
בשנת הלימודים החולפת היוו יוצאי אתיופיה 2.3% מכלל התלמידים בישראל, בחינוך היסודי והעל-יסודי.
על פי דו"ח המבקר, הפערים בהישגים בין תלמידי יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים דוברי העברית עדיין ניכרים, ופערים אלו, לדברי המבקר, אינם מוסברים במלואם על ידי השונות ברקע החברתי-כלכלי של יוצאי אתיופיה.
אחת הדרכים לצמצום פערים אלו היא תכניות לימוד תוספתיות-ייעודיות לתגבור התלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז'-יב' שמומנו על ידי משרד חינוך, הקליטה והאוצר ובעזרת גורמים חיצוניים, אולם למרות הפערים הניכרים בשיעורי הזכאות לתעודות בגרות ולסף הכניסה לאוניברסיטאות, רק כ-40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז-יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודים שהתפרשה על השנים 2011-2012.
על רקע ההכרה בחשיבות הזכאות לתעודות בגרות, נאלצו משרדי החינוך ומשרד הקליטה להבטיח מימון הולם להפעלת התכניות להעלאת שיעורי הזכאות לבגרות מקרב יוצאי אתיופיה, מה שהוביל למימון חלק ניכר מתכנית התגבור לבגרות על ידי תרומות חיצוניות. מדו"ח המבקר עולה כי רצון הגופים התורמים הפך לאחד השיקולים בקביעת סדר העדיפויות של תכניות התגבור הלימודי.
מבדיקת המבקר עולה כי חמישה ארגונים מימנו בשנת הלימודים תשע"ב (2011-2012) את הפעלת ארבע התכניות העיקריות לתגבור לבגרות לתלמידים יוצאי אתיופיה, אולם נמצא כי התכניות שמרד הקליטה היה אחראי למימונן הממשלתי לא עברו פיקוח פדגוגי על ידי משרד החינוך.
זאת ועוד, המבקר מצא כי משרד החינוך לא ביצע מיפוי צרכים ארצי לכל אוכלוסיית התלמידים הרלוונטית ועל כן לא יכול היה לקבוע את רשימות התלמידים שישתתפו בתכניות השונות לאור הישגיהם בלימודים ובהתאם לצרכיהם.
המבקר מציין לרעה את חוסר התיאום בין משרד החינוך למשרד הרווחה, אשר לא תיאמו ביניהם את הקצאת התכניות ולא העבירו ביניהם רשימות תלמידים שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות שכל אחד מהם מימן. וכך, מתברר, "נמצאו מקרים בהם מימנו שני המשרדים הממשלתיים כמה תכניות באותו יישוב, באותו מוסד חינוכי, באותה שכבת כיתות ואף את שיתופו של אותו תלמיד בכמה תכניות".
לאור הממצאים הרבים שעלו מבדיקת תפקוד כלל הגורמים הקשורים לקידום ההישגים החינוכיים של תלמידים יוצאי אתיופיה, כותב מבקר המדינה כי "צבר הממצאים מעלה ספקות בדבר דיוקם של הדיווחים שמסרו הגופים המרכזים והגופים המפעילים למשרדי הממשלה, דיווחים ששימשו אסמכתה לתשלום של משרדי הממשלה לגופים האמורים".
המבקר מוסיף וכותב כי "צבר הממצאים אף מעלה חשש כי משרד הקליטה שילם עבור פעילויות אלו, שחלקן לא בוצע", מה שמעלה את החשש כי משרדי הממשלה לא בדקו כראוי את הדיווחים שהעבירו להם הגופים המרכזים.
בעוד אחוז המתגייסים מקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה גבוה יחסית - 86% לעומת שיעור של 74% מתגייסים מהאוכלוסייה הכללית - רק 9% מהם עברו הכשרות וקורסים מקצועיים כלשהם (לעומת 20% בקרב כלל חיילי צה"ל). המבקר: "נורת אזהרה חברתית".
שיעור יוצאי אתיופיה שהתגייסו לצה"ל היה בסוף שנת 2010 כ-86% לעומת שיעור של 74% מתגייסים מהאוכלוסייה הכללית, נתון המצביע על מוטיבציה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה להתגייס לצבא. אולם, כפי שכבר נחשף בעבר, לאחר גיוסם נתקלים לא מעט מיוצאי אתיופיה במשברים במהלך שירותם הצבאי, כפי שמצביעה גם בדיקת מבקר המדינה.
בשנת 2010 היה מיצוי הגיוס של החיילים יוצאי אתיופיה נמוך יחסית לשאר המתגייסים לצה"ל, כך רק 9% מהם עברו הכשרות וקורסים מקצועיים כלשהם (לעומת 20% בקרב כלל חיילי צה"ל), המיצוי לפיקוד זוטר בקרבם היה כמחצית מיתר חיילי צה"ל והמיצוי לקצונה עמד על כחמישית בלבד.
בנוסף, מנתונים שאסף הצבא בשנים האחרונות עלה כי בשנת 2010 נשרו יותר מ-20% מהחיילים יוצאי אתיופיה במהלך השירות, בעיקר (66% מהם) עקב מה שמוגדר בצבא 'התנהגות רעה חמורה'.
מבין החיילים שנכלאו במהלך אותה שנה היו 53% מיוצאי אתיופיה, זאת לעומת 25% מכלל צה"ל. גם שיעור הנפקדות והעריקות של חיילים יוצאי אתיופיה היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל. "נתונים אלו", מדגיש מבקר המדינה, "מדליקים נורת אזהרה חברתית".
המבקר מציין לטובה את החלטת ראש אכ"א במאי 2011 להקים צוותים שיכינו עבודת מטה שתעסוק בשילובם של יוצאי אתיופיה בצה"ל, וכי היקף עבודת המטה מלמד שהצבא פועל נמרצות לקדם חיילים יוצאי אתיופיה לשירות משמעותי ולפיקוד. עם זאת, המבקר מצא כי אין שיתוף פעולה בין מרכז מדעי ההתנהגות בצה"ל לבין הרשויות הארציות למדידה והערכה בחינוך וכי אין מסד נתונים אחיד ומסונכרן בכל הנוגע ליוצא אתיופיה, מה שפוגם בשילובם המיטבי בצבא.
"מ-2007 מתנהל שיתוף פעולה של נציגי צה"ל עם נציגי משרד החינוך ומשרד הביטחון במסגרת 'שולחן עגול' לדון בישומן והערכתן של תכניות קיימות להכנה לגיוס בהן העיסוק ביוצאי אתיופיה", כתב המבקר.
עוד הוסיף כי "אולם ב'שולחן העגול' טרם עוגנו אופני פעולת המשתתפים בנוהל, לא נקבע הגוף שיוביל את פעולות המשתתפים ואין זה ברור מי מהשותפים נושא באחריות כוללת לפעולות עליהם הוחלט ב'שולחן העגול'".
בבדיקת ייצוגם של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי השירות הציבורי נמצא כי היו משרדי ממשלה ויחידות סמך שבקרב עובדיהם כלל לא היה ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעורם מכלל העובדים במשרד היה נמוך במידה ניכרת הן יחסית לשיעורם במשרדים וביחידות סמך אחרים והן יחסית לשיעורם באוכלוסייה הכללית.
גם שיעורם של העובדים יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות שנבדקו היה כמחצית משיעורם מכלל עובדי שירות המדינה מהאוכלוסייה הכללית וכי קיימות חברות ממשלתיות שבהן אין ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה.
בבדיקת ייצוגם בתאגידים ציבוריים לא נמצאה ולא מועצה אחת של תאגיד ציבורי דיווחה לשר המשפטים לגבי יישום ההוראות בדבר הרחבת ייצוגם ההולם של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידים הציבוריים, כנדרש בתיקון לחוק החברות הממשלתיות.
ח״כ פנינה תמנו, סגנית יו"ר הכנסת ויו״ר השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, וח"כ שמעון סולמון, יו"ר השדולה למען חיילים והשכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה: "אנו מברכים את מבקר המדינה על הדוח, שמוכיח את מה שאנו אומרים ונלחמים עליו כבר מספר שנים. כתיבת תוכניות והקמת פרויקטים אינם אפקטיביים אם לצידם אין מסגרת תקציבית ומעקב אחר מדדים ותוצאות בשטח".
"לצערנו, ממשלות קודמות הוליכו שולל את יוצאי אתיופיה בכך שנתנו תקוות שווא בתוכנית חומש שהייתה אמורה לקדם את זכויות הקהילה. עם זאת לא ניתנו התקציבים, התוכניות לא יושמו והגרוע מכל - הנתונים בשטח מוכיחים כי מדיניות נעלמת משאירה את בני הקהילה בתחתית החברה הישראלית. כך גם רבים מודרים ולפניהם תקרת זכוכית, הן בתעסוקה והן בחינוך ורווחה".
"לא יתכן שכל חייל חמישי מיוצאי אתיופיה ייכנס לכלא צבאי. כמו כן, עדיין יש בתי ספר וגנים שמנהלים הפרדה באמתלות שונות ומשונות".
"הגיע הזמן לשוויון ופלורליזם אמיתי, תוך הקצאת משאבים. בתור התחלה אנו ממליצים ליישם את תוכנית החומש שיושבת על שולחן הממשלה, ועליה עבדו קשה מאוד כבר מתחילת שנת 2006".
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מוביל תוכנית רחבה העוסקת בשילוב יוצאי אתיופיה טרם גיוסם ועד שחרורם מצה"ל. כחלק מהתוכנית, הוחלט על הקמת מדור ייעודי העוסק בשילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בצבא ובטיפול הייחודי בה, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים העוסקים בנושא, בצבא ומחוצה לו.
כמו כן, גורם צבאי מסר ל-NRG מעריב כי תוכניות נוספות בנושא מתגבשות בימים אלו.
- דוח המבקר על ראשי הרשויות
- דוח המבקר על ילדים בסיכון
- דוח המבקר על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל
- דוח המבקר על טיפול במשפחות חד הוריות
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם