כך הפך ארדואן מעובד צנוע למיליארדר דורסני

בשנים האחרונות נחשפו כמה שחיתויות נדל"ן ופרשיות שוחד של בכירים במפלגת רה"מ הטורקי לצד פרסומים על חשבונות סודיים בשוויץ

מוספשבת
שרה ליבוביץ-דר | 8/6/2013 9:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני שמונה שנים זכו האחים עופר במכרז להקמה של בתי מלון, קניונים ומעגן בנמל גלטה באיסטנבול. תושבי האזור התנגדו לפרויקט. הם הקימו אתר מחאה באינטרנט וטענו שהתוכנית תפגע בקו הרקיע של איסטנבול, תחסום את הגישה לרצועת החוף, תהפוך אזור אותנטי למפלצת של בטון ותבריח תיירים מהעיר. ארגון אונסק"ו ביקש מהממשלה הטורקית לבדוק את השלכות התוכנית, ולשכת הארכיטקטים באיסטנבול התנגדה למיזם הנדל"ן שנועד לסייע "למישהו להרוויח יותר כסף".

התקשורת הצטרפה למבקרים. "מי העופרים האלה?" תהה העיתון "רדיקל". ה"מילי גאזט" כינה את הפרויקט "כיבוש גלובלי באיסטנבול", וקבע שהתוכנית תהפוך את אחד החופים היפים של איסטנבול למרכז הקניות של החברה הגבוהה. "עופר הפך לרשות הימית של איסטנבול", נכתב בעיתון.

ארדואן שמר אז על שתיקה שהופרה רק כשהעיתון "מיליאט" חשף כי הוא נפגש עם סמי עופר שלוש פעמים לפני הזכייה במכרז. הפגישות היו לבביות במיוחד. אחיו של ארדואן, מוסטפה, עבד בספינת תענוגות של האחים עופר בארצות הברית, ועופר הקפיד לדרוש בשלומו של האח. "אני לא מוכר את טורקיה למשקיעים זרים, אני מקדם אותה", הסביר ארדואן בראיונות עיתונאיים.

הוא אמר שהאחים עופר הציעו את ההצעה הטובה ביותר, בניגוד לטענות האופוזיציה, שלפיהן ההצעה של עופר הייתה השלישית בגובהה. ארדואן אף דרש ממבקריו ללמוד ניהול לפני שהם תוקפים אותו ואת האחים עופר. האופוזיציה העדיפה לאיים בהגשת הצעת אי אמון נגד ארדואן. איגוד פועלי הנמל הגיש תביעה לבית המשפט, וארדואן הבין את הרמז וביטל את המכרז.

בשבוע שעבר ניסו המפגינים בפארק גזי לנקוט טקטיקה דומה. הם התנגדו להקמת קניון על אחת הריאות הירוקות האחרונות באזור של כיכר תקסים ותהו, כמו תושבי אזור נמל גלטה לפניהם, מה הקשר של ארדואן לפרויקט. חלקם הביע חשש בפני עיתונאים מערביים מכך שארדואן עלול לגזור קופון מהתוכנית בפארק גזי. בשנים האחרונות נחשפו כמה שחיתויות נדל"ן של בכירים במפלגתו של ארדואן. גם עושרו הרב של ארדואן מעורר תהיות. על פי הערכות, הונו נאמד במיליארד דולר. מסמכי ויקיליקס חשפו שלארדואן שמונה חשבונות בנק בשווייץ.
חתונת הכסף

טאיפ ארדואן הקים את מפלגת הצדק והפיתוח ב-2001 כדי להילחם בשחיתות. שנתיים אחר כך הוא נבחר לראשות הממשלה. הוא נבחר שוב ב-2007, ולאחר מכן גם ב-2011, וגם אז תחת אותה סיסמה של מיגור השחיתות. "הצלחנו למגר את השחיתות", הוא אמר בפברואר 2008. "ממשלתנו לא תסבול שחיתות במגזר הציבורי והפרטי".

אבל לא כולם האמינו לסיסמאות. מסמכי ויקיליקס חשפו שורה של מברקים שנשלחו מהשגרירות האמריקאית באנקרה למשרד החוץ האמריקאי, המטילים ספק ביושרו של הממשל החדש. באחד המברקים כתב השגריר האמריקאי אריק אדלמן כי שני מקורות סיפרו לו שלארדואן יש שמונה חשבונות בבנקים בשווייץ. "אין לי גרוש בחשבונות בשווייץ", אמר בתגובה ארדואן בנאום באנקרה. "אם תוכיחו שאני מחזיק חשבונות בנק, אני לא אהיה ראש ממשלה ואעזוב גם את הפרלמנט". הוא אף איים לתבוע את משרד החוץ בטורקיה ובבתי משפט בינלאומיים. תביעה כזו מעולם לא הוגשה.

תושבי איסטנבול אמרו לעיתונות כי הם יודעים שארדואן עשיר, אבל אינם סבורים שהוא מחזיק את כספו בשמונה חשבונות בנק, אולם עבדולטיף סנר, שהיה סגנו של ארדואן, אמר שהוא מאמין לשגריר האמריקאי. מאין הכסף? תהו מתנגדיו. ארדואן, שבנאום לפני ארבע שנים אמר כי "אפשר ללמוד מהיהודים לעשות כסף", היה כנראה תלמיד טוב במיוחד.

על פי הערכות שונות, לארדואן הון של כמיליארד דולר, יאכטה, מטוס פרטי, בית באיסטנבול ועוד אחד באי נופש. הצהרת ההון שלו מ-2010 מפרטת חשבון בנק בגובה של מיליון וחצי דולר, ובנוסף לכך גם קרקעות. לטענתו, עושרו נובע ממתנות יקרות ערך שבנו קיבל בחתונתו. באוגוסט 2003 התחתן בילאל ארדואן, אז בן 22, עם רייאן אוזונר, תלמידת תיכון בת 17. החתונה נערכה באולם כנסים באיסטנבול. סילביו ברלוסקוני היה אורח הכבוד, 5,000 שוטרים אבטחו את האירוע.

לאחר שהתחתנו עברו בני הזוג לארצות הברית. בילאל ארדואן למד לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד, ורעייתו השלימה את לימודיה בתיכון. הם גרו בבוסטון בדירה מפוארת שעלתה 216 אלף דולר. לאחרונה שבו בני הזוג ארדואן לאיסטנבול עם בנם בן החמש. בילאל שקוע בכתיבת דוקטורט על אבטלה ואי שוויון בהכנסות במדינות מתפתחות בתקופה של צמיחה מהירה.

"הסיפור על מתנות החתונה אינו משכנע", כתב שגריר ארצות הברית במברק למשרד החוץ.  בשגרירות ניסו למצוא הסברים אחרים לעושר האגדי של ראש הממשלה. משכורתו הרשמית של ראש ממשלה בטורקיה מגיעה לרבע מיליון דולר. באחד המברקים נכתב שיועץ בכיר לממשלה סיפר לעיתונאי שארדואן התעשר מהפרטה של בתי הזיקוק "טופראש", שנמכרו לשותפות רוסית-אמריקאית ב-2004 תמורת 1.3 מיליארד דולר. במברק נוסף נטען שמקור במשרד האנרגיה גילה לאמריקאים כי ארדואן לחץ על האיראנים לחתום על עסקה להעברת צינור גז, בשותפות עם חברה טורקית השייכת לחבר ילדות של ארדואן. העסקה הייתה מפתיעה; החברה הטורקית מתמחה בבניית נמלים, והיא בעלת ניסיון מועט בתחום האנרגיה.

תיק תקשורת

ארדואן נדיב במיוחד לחבריו. ב-2008 העמידה הממשלה למכירה את קבוצת התקשורת סבאה אי-טי-וי, שהחזיקה בחמישה עיתונים, בשמונה מגזינים ובתחנת טלוויזיה. למכרז ניגשה מתמודדת אחת בלבד, חברת צ'אליק, בבעלות איש העסקים אחמט צ'אליק, המקורב לארדואן. מנכ"ל הקבוצה הוא בראט אלבאיראק, חתנו של ארדואן הנשוי לבתו אסרה. החתונה אגב הייתה מפוארת לא פחות מזו של בילאל. עבדאללה מלך ירדן ונשיא פקיסטן פרבז מושארף היו בין המוזמנים.

בעקבות הזכייה נדרש צ'אליק לשלם 1.2 מיליארד דולר למשרד האוצר. שני בנקים ממשלתיים, הלק בנק וואקיפבנק, הלוו לצ'אליק 750 מיליון דולר, אולם סירבו לחשוף את תנאי ההלוואה. שאר הסכום הגיע מחברת השקעות קטארית. ארדואן ועבדוללה גול, אז שר החוץ הטורקי, צירפו לביקור בקטאר את צ'אליק. "העסקה הייתה לגיטימית", אמר ארדואן. על ניהול חברות התקשורת של צ'אליק הופקד סרחאט אלבאיראק, אחיו של בראט. לאחרונה מתנהל משא ומתן בין צ'אליק לקבוצת טיים וורנר על מכירת חלק מקבוצת התקשורת לתאגיד האמריקאי.

יריבו העסקי של צ'אליק לא זכה לכבוד דומה. איידין דואן, החולש על שבעה עיתונים, ובהם העיתון "הורייט", 28 מגזינים ושלושה ערוצי טלוויזיה, נחקר על עבירות מס ונקנס בחצי מיליארד דולר. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" הוא טען שהחקירות פוליטיות. תחקיר של סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג אף מצא שבעוד צ'אליק קיבל רישיון לבניית בית זיקוק, דואן לא קיבל רישיון דומה.

אחמט בוראק ארדואן, בנו של ארדואן עלה לכותרות כשאביו קנה לו ספינה בסכום זניח של שלושה מיליון דולר, וכינה אותה "מיני-ספינה". אחמט בוראק הוא הבעלים של חברת הספנות אם-בי. בחברה שתי אוניות משא, אחת מהן, "ספרן-1", עגנה בשנים האחרונות כמה פעמים בנמל אשדוד חלקן בתקופת המשבר בין ישראל לטורקיה על רקע המשט לעזה. על פי פרסומים בעיתונות הטורקית, לאחמט בוראק יאכטה פרטית בשווי של ארבעה מיליון דולר.

כל ארבעת ילדיו של ארדואן, שני בנים ושתי בנות, למדו בארצות הברית. בתשובה לשאלות עיתונאים שתהו איך הצליח ראש הממשלה לממן את לימודיהם, השיב ארדואן שאיש עסקים טורקי סייע במימון. איש העסקים רמזי גור, חבר משפחה ותיק, העניק לארדואן שירותים נוספים. במאי 2008 הוא הואשם בהצעה לשוחד בבית משפט באנקרה, ונידון לעשר שנות מאסר. על פי כתב האישום, גור הציע שוחד לחבר הפרלמנט מחמט אילדרים כדי שיצביע עבור עבדוללה גול לנשיאות. גול, ממייסדי מפלגת הצדק והפיתוח לצדו של ארדואן, זכה בנשיאות אחרי שלושה סיבובי בחירות. ריצוי עונשו של גול נדחה, ובראיון ל"פיננשיל טיימס" הבריטי הוא הסביר שלא הציע שוחד אלא רק שאל את חבר הפרלמנט אם הוא מתכוון להצביע עבור גול. "מנסים לפגוע בקשר שלי עם ארדואן", הוא התלונן.

רוכלי ההשפעה

השגרירות האמריקאית באנקרה, שעקבה בעניין רב אחרי פעלוליו של ארדואן, דיווחה למשרד החוץ שעוזריו הקרובים הם "רוכלי השפעה". את שר הפנים הקודם, עבדולקאדיר אקסו, ואת השר הקודם הממונה על סחר החוץ קורסאט טוזמן, תיארה השגרירות במסמך שנחשף באתר ויקיליקס כ"פוליטיקאים המושחתים ביותר בטורקיה". פארוק נאפיז אוזאק, היום שר השיכון ובעבר חבר קרוב של ארדואן, זכה לדיווח מיוחד במסמכי השגרירות. ב-2004 נחלה מפלגתו של ארדואן מפלה בבחירות המקומיות בעיר טראבזון. ארדואן העניק לחברו אוזאק תפקיד נחשק: ראש קבוצת הכדורגל המקומית.

מקורות שונים סיפרו לשגרירות האמריקאית שארדואן העביר לקבוצת הכדורגל מיליוני דולרים כדי שיוכל לרכוש שחקנים טובים, ולהאפיל בביצועיו על תפקודו של ראש העיר. המסמכים מדגישים כי החשדות לא הוכחו. ארדואן עצמו סירב להגיב לעיתון הגרמני "דר שפיגל", שפרסם את הדברים, אולם טען שמהימנות המסמכים שנויה במחלוקת.

התקשורת הטורקית והאופוזיציה חשפו בשנים האחרונות כמה מעשי שחיתות של מקורבים למפלגת הצדק והפיתוח. ב-2007 זכו 250 פקידי מפלגה בחוזים ממשלתיים בעיר הקטנה האטיי על גבול סוריה. קמאל יונקיטן, שר האוצר הקודם שהיה אחד מאנשי סודו של ארדואן, הפחית את המס על ביצים מפוסטרות מ-18 אחוז לשמונה אחוזים, בדיוק כשבנו התחיל להשקיע בביצים מפוסטרות. סבאן דיסלי, סגן יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח, קנה עם שותפים קרקעות באיסטנבול בשווי של שלושה מיליון דולר, פעל להשגת רישיונות בנייה על הקרקע ומכר את הקרקע עם הרישיונות ב-15 מיליון דולר. "חברנו הראה מידה גדולה של הקרבה", הגיב על כך ארדואן. התקשורת לא התרשמה ותקפה את ראש הממשלה, ודיסלי פרש מתפקידיו הבכירים במפלגה.

חבר המפלגה נורי אוייסן גזר קופון שמן יותר. הוא קנה קרקע ב-18 מיליון דולר ומכר אותה אחרי שלושה ימים ב-80 מיליון דולר. עיריית גזיאנטפ, שנשלטה על ידי מפלגת הצדק והפיתוח, שינתה את ייעוד הקרקע מחקלאות למסחר, מה שהגדיל את ערכה ואת חשבון הבנק של חבר המפלגה.

עמותת המגדלור, או בשמה הטורקי "דניז פנרי", גרמה אף היא כאב ראש לא קטן לארדואן. בספטמבר 2008 הורשעו בגרמניה שלושה מראשי העמותה בהעברת 26 מיליון דולר לחברות בטורקיה. על פי כתב האישום, העמותה התרימה טורקים בגרמניה והעבירה את הכספים לטורקיה. ראשי העמותה החברים במפלגת הצדק והפיתוח נידונו לעונשי מאסר בין עשרה חודשים לחמש שנים. האופוזיציה טענה שהכסף מיועד למימון תקשורת המקורבת למפלגה, או אף למפלגה עצמה.

קמאל קיליצ'דרוגלו, מנהיג מפלגת האופוזיציה סי-אייץ'-פי, שב ואמר בשנים האחרונות כי ממדי השחיתות גדלו. על פי ארגון השקיפות הבינלאומי, השחיתות בתחום התשתיות היא בעיה מתמשכת. מנהל המשרד לרישום מקרקעין, מחמט זקי עלי, אמר שפקידיו לוקחים מהפונים אליהם 15 דולר בממוצע, "אולם זה אינו שוחד, אלא טיפ", הוא הרגיע. "בתרבות שלנו, כשאנשים מתחתנים או קונים בית הם נותנים טיפ מרוב שמחה". שר השיכון אוזאק הגן על עלי בוויכוח שפרץ בתקשורת. "אין לערבב טיפ עם שוחד", הוא אמר.

איסטנבול יונייטד

"הטורקים הכי עשירים בעולם", אמר בעבר ארדואן, "אולם הם מסתירים את עושרם מחשש לביטחונם". בעשר שנותיו כראש ממשלה מצבה הכלכלי של טורקיה אכן השתפר. הצמיחה הגיעה בממוצע לחמישה אחוזים בשנה, אם כי בשנה האחרונה ירדה ל-2.2 אחוזים , אחרי צמיחה של 8.8 אחוזים ב-2011. בשנת 2012 הסתכם היצוא ב-154.2 מיליארד דולר, לעומת 143 מיליארד דולר ב-2011. עתודות המטבע הזר והזהב גדלו בחמישה מיליארד דולר בשנה האחרונה ל-93 מיליארד דולר.

התוצר הלאומי הגולמי הגיע ל-15 אלף דולר לעומת 14,600 ב-2011, אולם החוב החיצוני של טורקיה גדל ל-331 מיליארד דולר, לעומת 306 מיליארד דולר ב-2011. האינפלציה עלתה ל-9.1 אחוזים, לעומת 6.5 אחוזים ב-2011. 16.9 אחוז מ-74 מיליון תושבי טורקיה חיים מתחת לקו העוני, אך האבטלה ירדה בחמש שנים האחרונות ב-1.6 אחוזים, כפי שקרה בישראל, בגרמניה ובמדינות נוספות.

"ההפגנות בימים האחרונים פרצו על רקע הבנייה בפארק, אבל המשיכו בגלל ההתערבות של ארדואן בחיי האזרחים הפשוטים", אומר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "הוא רוצה שכל אישה טורקית תלד שלושה ילדים, הוא מגביל את צריכת האלכוהול, מתנגד להפלות. הוא גם יצר מעגל קסמים כלכלי, הקיף את עצמו באנשי עסקים חדשים, נמרי אנטוליה, שנהנים מכל פרויקט שהוא מארגן.

"לעם נמאס ואפשר לראות את זה באמצעות אוהדי הכדורגל. באיסטנבול יש שלוש קבוצות כדורגל, בשקיטש, פנרבחצ'ה וגלאטה סריי. האוהדים של כל אחת מהקבוצות מתעבים אלה את אלה. במהלך ההפגנות הם לובשים חולצות של קבוצותיהם, אבל מסייעים אלה לאלה, ואף מכנים את עצמם איסטנבול יונייטד".

אל קריאות המפגינים ואוהדי הכדורגל בכיכר הצטרפו גם הרופאים של איסטנבול, ובהודעה שפרסמה אגודת הרופאים הודגש הצד הכלכלי של ההפגנות: "אין זה מתפקידה של המשטרה להגן על רווחיהם של היזמים שיבנו את הקניון בכיכר תקסים".

shabat@maariv.co.il

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק