80 שנה אחרי: מי באמת רצח את ארלוזורוב?
מפא"י ויורשיה הנחילו נרטיב לפיו הרוויזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב. אך תיאוריה חדשה חושפת עדויות המצביעות על רוצח אפשרי אחר: הבריטים
בהמשך יתברר שלעבד אלמג'יד יש בכל זאת חלק ברצח, לפי יצחקי, אבל בצורה אחרת. "הארץ התחילה להתחמם ב-1932 בעקבות כישלון מאורעות 1929. הבריטים החליטו להביא מומחים שיעשו סדר במשטרה, והביאו את רוי ספייסר מקניה ואת הארולד פטריק רייס. הם הצמידו אנשי בולשת לתחנות השונות בארץ והוסיפו חוקרים מקצועיים, ערבים ויהודים. הארי רייס היה מבריק מאוד.
"הם זיהו מהר מאוד מה קורה ביישוב, והבינו שהבעיה של היישוב היא הימין הקיצוני. הם זיהו גם שחיים ארלוזורוב הוא הכוכב העולה. הוא סומן כמנהיג העתיד של התנועה הציונית, מתחרה לבן-גוריון. הם גילו גם שארלוזורוב עבר מהפך פוליטי, ובמכתב לוויצמן דיבר על 'ממשלת מיעוט לאומנית'".
ארלוזורוב התקרב לעמדות הרוויזיוניסטים, על סף קבלת הרעיון של תפיסת השלטון בכוח. לפי יצחקי, רייס וספייסר החליטו שזה אינטרס בריטי לחסל אותו כי מבחינתם הוא מסוכן מאין כמוהו. הם גם הבינו שצריך יהיה להפיל את התיק על הרוויזיוניסטים. יצחקי מציין כי באותו אופן הם החליטו שיש לחסל את מנהיג הטרור הערבי, עז א-דין אל קסאם, והארי רייס בעצמו פיקד על מבצע החיסול שלו ב-1935, במערה ליד הכפר יעבד שבשומרון.
"הם נזקקו למתנקשים מקצועיים, משורות הבולשת. מדובר היה בארבעה מחסלים, לא רק שניים. על החוף היו שניים, אחד מהם בריטי והשני ערבי, עבד אלמג'יד. בשנים שלו בכלא הוא הודה בפני שלושה אנשים שונים שהוא השתתף ברצח. בפעם האחרונה זה היה בשנות ה-80, כשישב ברבת עמון ושלמה בן אלקנה שלח אליו פלסטיני שקיבל ממנו הודאה נוספת".
יצחקי אומר שהאמת בנושא הזה נמצאת בשני היומנים של החוקרים היהודים שחקרו את הפרשה, יהודה ארזי ובכור שטרית. ישראל גלילי, לדבריו, אסר לפרסם את יומנו של ארזי, אבל העובדה היא ש"טוביה ארזי, אחיו, עלה לקברו של אב"א אחימאיר וביקש סליחה ומחילה".
יומנו של שטרית נמסר לסימה ארלוזורוב, ובשלב מסוים הוא "נגנב" ממנה. זה לא המסמך או הדוח היחיד בתולדות תעלומות היישוב שנעלם. אריה יצחקי מזכיר בהקשר הזה גם את מחקרו של יואל בן פורת על המודיעין במלחמת יום הכיפורים, וכן חלקים מהארכיון של ההיסטוריון ד"ר שמואל דותן, שהיו במשרדו. "טוביה ארזי ביקש מגלילי לחקור את הארי רייס", סיפר יצחקי. "אתה יודע מה גלילי ענה לו? 'זה מאוד מיותר'. זה פורסם בעיתונות".
אתמול בערב, בדברי הפתיחה שלו, ציין יוסי אחימאיר כי זה היום שבו חונכים את הביתן היהודי באושוויץ. הרצח היה ב-1933, השנה שבה היטלר עלה לשלטון. "ובמה עסקו היהודים? בריב אחים", הוא אמר. המנטרה של מוסדות המיינסטרים, התקשורת והאקדמיה, ממשיכה להיות שזה היה "רצח פוליטי", כמו שאמר מיכאל בר זוהר, ובעיקר כפי ששאול ארלוזורוב חזר והדגיש בראיון איתו בגלי צה"ל: "סטבסקי רצח", ויוסי אחימאיר שיגר מיד מכתב נזעם לתחנה הצבאית.
המורשת של ההאשמה הקולקטיבית של הרוויזיוניסטים ברצח נוסדה ממש בימים הראשונים שלאחר ההתנקשות. "אליהו גולומב קבע... שהוא מקווה שאשמתה של המפלגה הרוויזיוניסטית במעשה הרצח תוכח, ואז ניתן יהיה לעקור אותה מתוך הציבוריות היהודית; לפני שהוכחה אשמתם של החשודים ברצח, ידיה של מפא"י קשורות, אך אחרי שתוכח האשמה תיפול האחריות על התנועה הרוויזיוניסטית כולה", כותבים יעקב שביט ויעקב גולדשטיין בספרם "ללא פשרות". מנהיג אחר, פחות בכיר, אמר שמה שמפא"י רוצה זה רצח פוליטי של הרוויזיוניסטים.
התיאוריה שהציג אתמול העיתונאי שלמה נקדימון, בין התיאוריות האחרות, מטילה את האחריות על הקומוניסטים. זו הייתה אחת התגליות הגדולות של ד"ר שמואל דותן בספרו "אדומים". "יצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה", אמר דותן בראיון לדן מרגלית ב"ערב חדש" לפני 22 שנים. "בוא נחזור לארלוזורוב", קיצר מרגלית. "מי רצח את ארלוזורוב?" "אני סבור שקומוניסטים. יש בידיי הוכחות. הרוצחים הוברחו מהארץ ולאחר מכן חוסלו בברית המועצות... היה דיון בנושא בשני שלבים. הראשון היה ב-..1932. אני יודע מי האנשים שהשתתפו בישיבה, מדוע הם קיבלו את ההחלטה ומי האיש שקיבל על עצמו את האחריות לבצע אותה. הוא היחיד שלא ברח מהארץ".
דותן , בתשובה לשאלת מרגלית, אמר כי האיש שסיפר לו את כל זה הוא "חבר בוועד המרכזי של המפלגה. אדם שהשתתף בישיבה הראשונה. שמו רוזנצוויג". בעזבונו הארכיוני של ד"ר דותן לא נשאר שום מסמך שיכול להעיד על פענוח רצח ארלוזורוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם