מתגעגעים למובארק
המזה"ת חב למובארק על שלושה עשורים של יציבות. הוא לא היה פרו ישראלי אלא לאומן מצרי שסבר שהשלום עם ישראל טוב למצרים
לא היה פרו ישראלי. מובארק ובן אליעזר צילום ארכיון: ראובן קסטרו
אני רוצה להדגיש: בניגוד למה שאנשים נוטים לחשוב, מובארק לא היה פרו-ישראלי. הוא היה בראש ובראשונה פטריוט ולאומן מצרי גאה. הוא דאג לבני עמו ולארצו, וסבר שהשלום עם ישראל טוב למצרים. מובארק, על סמך היכרותי איתו, העריך מאוד את ישראל. הוא העריך את עוצמתה ואת חשיבותה כגורם מייצב במזרח התיכון - אבל הכל מנקודת מבט של האינטרסים המצרים.
עוד על משפט מובארק:
מובארק בראיון מתאו: "ההחלטה לפרוש - שלי"
נשיא מצרים המודח: "להפגנות נגדי הגיעו פחות אנשים"
מובראק לבוחרים המצרים: תמכו בנשיא מורסי
אני חושב שהמזרח התיכון חב לו חוב גדול על שלושה עשורים של יציבות. יתרה מזאת, גם המערב חב לו את החוב הזה. אם הוא אכן יזוכה וישוחרר בימים הקרובים, אין לי אלא לומר שלאיש הזה יש תשע נשמות. אחרי שהדיחו אותו, גררו אותו בבושת פנים לבית המשפט, צלבו אותו והספידו אותו, האיש עשוי לחזור לביתו.
יש מי שטוען כי הגנרל סיסי הדיח נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות. לכל מי שטוען זאת אני רוצה לומר שהדמוקרטיה במצרים לא הביאה לעליית האחים המוסלמים, אלא לעליית האחים האסלאמיסטים הקיצוניים.
לדעתי, אם הגנרל סיסי לא היה נוקט צעדים דרסטיים בתוך זמן קצר, המשטר המצרי היה הופך למשטר דומה לזה שבאיראן, ועל גבולנו הדרומי היינו רואים משמרות מהפכה נוסח מצרים.
אמרתי בשעתו שהמצרים עוד יתגעגעו למובארק. אני לא אומר שהוא חף מכל משגה, אבל סביבתו מנעה ממנו להבין נכונה מה שקרה בדלת העם, וזה מה שהביא אולי למהפכת הצעירים. אבל למרות זאת אני שומע היום בבירור קולות במצרים שמדברים על געגועים למובארק. על זה נאמר - עורמת ההיסטוריה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם