על העיוורון
הראיון עם אורי סביר, מאדריכלי הסכם אוסלו, שב והוכיח שהשמאל הישראלי שבוי בקונספציה של שלום בכל מחיר - ולעזאזל עם העובדות
ברצוני לעמוד כאן על שלוש אמונות, לדעתי טפלות, המהוות את הבניין המחשבתי של השמאל ואשר באות לידי ביטוי בדבריו הרהוטים של אורי. הראשונה היא הגישה לחברה הפלסטינית-ערבית. אומר אורי: "החברה הערבית היא בדיוק כמו החברה היהודית (...) שהרוב בה רוצה לחיות, ללמוד, לעבוד". ואני טוען שהחברה הערבית היא בדיוק לא כמו החברה היהודית, והיא שונה ממנה בעולם הערכים שלה.
צריך רק להרים את הראש ולראות מה מתחולל בחברה הערבית: אחד רוצח את השני, באכזריות, בחייתיות. הרוצחים הם גיבורים. אנחנו זוכרים היטב את מראות ההרג בעזה כאשר חמאס טבח באנשי פת"ח וגרר את הגופות בחוצות העיר, אך אולי שוכחים שבעבר הרחוק הכנופיות הערביות (אז היו אלו אוהדי המופתי הירושלמי נגד אנשי משפחת נשאשיבי) טבחו למאות האחד בשני. מה לעשות ומתאבדים, הרוצחים ללא הבחנה, קיימים רק בחברה הערבית. אז תמיד נראה את הנשים הערביות בוכות על ההרוגים מהמשפחה שלהן או מהשבט שלהן, ובאותה נשימה כורתות איברים של יריבים ממשפחה או משבט אחר.
ואם בנשים עסקינן, אז איך אפשר להשוות בין שתי החברות? לפי דוח של האו"ם, החלק הארי של הנשים במדינות ערב עוברות "ברית מילה" בעל כורחן. ובכלל, מישהו שמע על מצעד "גאווה" בחברה הערבית שהיא במהותה דתית? צריך ספר על מנת לפרט ולנתח את ההבדלים בין החברה היהודית לחברה הפלסטינית. האמונה של סביר, וכמוה פעמים רבות האמונה של האמריקאים, ש"כולם כמונו" ולכן אין בעיה להגיע איתם לפשרה סבירה, עומדת לדעתי ביסוד האכזבות הגדולות של השמאל.
האמונה השנייה היא ההלקאה העצמית. בא סביר וטוען כי אנחנו לא עשינו מספיק על מנת לגרום לפלסטינים להבין שההסכמים עם ישראל "יביאו לפריחה כלכלית, לשיפור במעמדם הבינלאומי, לטכנולוגיה ישראלית" וכיוצא באלו דברים טובים. ולא רק זה, סביר טוען שמשיחותיו עם ערפאת הוא למד שהלה לא הבין שהטרור (הפלסטיני) הוא סכנה אסטרטגית לעמו.
דברים אלו של סביר משקפים לדעתי משהו עמוק הנטוע בשמאל: גישה מתנשאת כלפי הפלסטינים! הם כמו ילדים קטנים ומפגרים שצריך ללמד אותם ששלום עם ישראל יביא להם הרבה דברים טובים. בעצמם הם לא יבינו את זה... וערפאת , שהטרור היה האסטרטגיה שלו משחר נעוריו, צריך שהישראלים יסבירו לו שהטרור מזיק לעמו? האיל מסביר לנמר למה לא טוב לטרוף! ? לדעתי, כל היחס של המערב לערבים הוא על פי הגישה הזאת, ומכאן הסלחנות הבלתי רגילה למעשי ההרג והרצח בקרב הערבים בנוסח: טוב, הם ערבים מפגרים ולכן הם הורגים אחד את השני.
האמונה השלישית קשורה לדברים פומביים של מנהיגים ערבים. על הצהרותיו של ערפאת מיד לאחר חתימת הסכם אוסלו כי אין בכוונתו לקיימו, ויעדו הוא המשך הג'יהאד (כלומר הטרור), אומר סביר: "גם לערפאת היו נאומים אומללים ונאומים טובים". זאת לדעתי פסגת אי ההבנה של הצד השני, זהו העיוורון של בעל התשוקה הבלעדית הקיימת בראשו: שלום בכל מחיר - ולעזאזל עם העובדות. כמובן שצריך לשאוף לשלום, אבל עם ראש מפוכח ונעדר אמונות טפלות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם